עו"ד איימן אבו רייא נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'

פסק-דין

לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני (ע"א 1621/12) מיום 2.4.2012. בהחלטתו, הורה הרשם על מחיקת ההליך, שהוגש כערעור בזכות על פסק דין של בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור. זאת, שכן השגה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור צריכה להיעשות באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. בתוך כך, דחה הרשם את טענת המערער כי מאחר שהמשיב 1, מנהל מקרקעי ישראל, צורף רק בשלב הערעור, הרי שעומדת לו זכות ערעור ככל שטענותיו נוגעות למשיב 1.

במסגרת הודעת הערעור, שב המערער וטוען, כפי שטען בפני הרשם, כי ביחס לקביעות של בית המשפט באשר לבעל דין שצורף בשלב הערעור עומדת לצדדים זכות ערעור, ואין מדובר בערעור ב"גלגול שלישי". עוד טוען המערער כי ביחס לטענות הועלו לראשונה במסגרת ערכאת הערעור עומדת לצדדים זכות ערעור.

דין הערעור להידחות. החלטת הרשם, הבהירה והמפורטת, מעוגנת היטב בדין. פרוצדורה של צירוף בעל דין בשלב הערעור אינה הופכת את ערכאת הערעור לערכאה הדיונית, ואינה מקימה יש מאין זכות ערעור שנייה. דברים אלו יפים לבעל הדין שצורף להליך (וזכה להשמיע את טענותיו בפני ערכאה אחת בלבד) ומקל וחומר שהם נכונים לבעלי דין שנטלו חלק בהליך מתחילתו. במסגרת זו, ברי, כי באם ערכאת הערעור תחשוש שצירוף בעל דין בשלב הערעור יוביל לפגיעה בזכויותיו הדיוניות, תדע היא לבחור באמצעים המתאימים בכדי לאיין חשש זה, בין אם על ידי השבת הדיון לערכאה הדיונית, בין אם בכל דרך אחרת.

טענת המערער, על פיה שוני בהכרעה בין הערכאה הדיונית לבין ערכאת הערעור מקימה זכות ערעור אינה מקובלת עלי. אימוצה של תפישה זו היה מוביל לתוצאה על פיה כל התערבות של ערכאת הערעור מקנה לצדדים זכות ערעור נוספת, לבית המשפט העליון. תוצאה זו אינה סבירה, אינה רצויה ואינה עולה בקנה אחד עם הדין הנוהג.

סוף דבר, הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ט בסיון התשע"ב (19.6.2012).