חיים מאור נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ ואח'

פסק-דין

1.המערער הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו אשר דחה תביעה כספית על סך 5,000,000 ₪ שהגיש המערער כנגד המשיבים בגין נזקי גוף, רכוש ועוגמת נפש שנגרמו לו, לטענתו, באשמתם. בית המשפט המחוזי קבע כי התובענה שהוגשה על ידי המערער חסרה כל תשתית ראייתית ועובדתית ולמעשה היא נועדה לשמש ככלי שרת בידיו לעיכוב הליכי פינויו מן הדירה ששכר מן המשיבה 1, אף על פי שצו הפינוי ניתן נגדו על ידי בית המשפט כבר בשנת 1997. עוד קבע בית המשפט כי מהתנהלותו של המערער ניכר כי הליכי הפינוי מסבים לו צער רב ותחושת חוסר אונים, אך אין בכך כדי להצדיק נקיטת הליכי סרק נגד המשיבים. בד בבד עם הערעור הגיש המערער בקשה למנוע את פינויו מהדירה עד להכרעה בערעור. בהחלטה מיום 19.11.2007 דחה בית משפט זה (כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין) את הבקשה בקובעו כי בנסיבות העניין, לאור מהות ההליך, קביעותיו של בית משפט קמא בפסק דינו וסיכוייו הנמוכים של הערעור, אין להיעתר לבקשה. עם זאת נקבע כי יש צורך למצוא פתרון דיור למערער ולאחרים כמותו, שאין ידם משגת לשאת ולו בעלות המוזלת של הדיור הציבורי. לפיכך, העיר בית המשפט כי ניתן לקוות שהצדדים יגיעו לכלל הסכמה אשר במסגרתה ימצא למערער פתרון דיור כלשהו. בהחלטה מיום 28.11.2007 בה נבחנה בקשתו של המערער לעיון חוזר בהחלטת המשנה לנשיאה נקבע כי אין הליך שבמסגרתו ניתן לשנות מההחלטה שניתנה כאמור. כבוד המשנה לנשיאה שב והעיר עם זאת כי טוב יעשו הצדדים אם יבואו לכלל הסכמה שתקל על המערער.

2.הבקשה שהגיש המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נענתה באופן חלקי על ידי כבוד הרשמת לוין. בהחלטה מיום 19.11.2007 קבעה הרשמת כי אין מחלוקת של ממש בדבר מצבו הכלכלי של המערער ועל רקע זה ניתן לו פטור מתשלום אגרה. בהתייחסה לבקשה לפטור מעירבון. קבעה הרשמת כי אין די במצב כלכלי קשה ומבחינת סיכויי ההליך במקרה דנן עולה, על פניו, כי אלה אינם גבוהים עד כדי הצדקת הפטור המבוקש מהפקדת הערבון. עם זאת,קבעה הרשמת כי בהתחשב במצבו של המערער, יועמד העירבון על סך של 5,000 ₪.

3.על החלטה זו מלין המערער בפניי. לטענתו, הוכר כנכה צה"ל בשיעור של 31% לצמיתות החל משנת 1962 עקב פגיעה באימונים ואף הוכר כבעל נכות צמיתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 100% החל משנת 1977. עוד הוא טוען כי אין לו הכנסות פרט לקצבת נכות שהוא מקבל מביטוח לאומי ולתגמולים ממשרד הביטחון. המערער מוסיף וטוען כי אינו מקבל תמיכה כספית או אחרת מבני משפחה וכי בשל הכנסותיו המועטות אין הוא יכול לקבל אשראי בנקאי כלשהו. לטענתו, התברר לאחרונה כי ישנה רגרסיה במצב ראייתו והוא מוסיף וטוען כי סיכויי הערעור טובים וכי בית משפט קמא לא קיים דיון הוגן ומנע ממנו להביא עדים מטעמו. כן טוען המערער כי בשורה של החלטות בהליכים שהתנהלו בערכאות שונות, ניתן לו פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

4.שיקול הדעת המסור לרשם בעניין פטור מאגרה ומהפקדת עירבון הינו שיקול דעת רחב וההתערבות בהחלטותיו בעניינים אלה יש לה מקום במקרים חריגים בלבד בהם יש בידי המערער להצביע על שגיאה בולטת ומהותית בהחלטה. במקרה דנן, מצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים ועל כך אין מחלוקת. עם זאת, נראה שסיכוייו של ההליך קלושים ואף המשנה לנשיאה עמד על כך בדונו בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נשוא הערעור. בנסיבות אלה ובהתחשב בכך שההליכים בין המערער למשיבים נמשכים שנים ארוכות, איני סבורה כי יש הצדקה במקרה דנן להתערב בהחלטת הרשמת שלא ליתן למערער פטור מלא מהפקדת עירבון.

אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יפקיד את סכום העירבון כפי שנקבע בהחלטת הרשמת בתוך 21 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ט שבט, תשס"ח (05.02.2008).