סוהאד הבאש ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

העותר 2, תושב האזור, נישא בשנת 1995 לעותרת 1, אזרחית ישראלית, ומנישואין אלה נולדו ילדיהם, עותרים 3 ו-4. בסמוך לאחר הנישואים הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות, אולם זו סורבה בגין מניעה פלילית וביטחונית. בחודש אפריל 2006 הגישו העותרים בקשה נוספת, ובחודש נובמבר נדחתה בקשתם בשנית עקב מעורבותו של העותר בפלילים. בעקבות כך הוגשה העתירה שבפנינו, בה נתבקשנו להורות למשיבים לחשוף את המידע העומד בבסיס הסירוב לבקשה לאיחוד משפחות, לקיים שימוע לעותרים כדי שיוכלו להתמודד עם הטענות המועלות נגדם, ובעקבות כך לאשר את הבקשה.

מתוך תגובת המשיבים עולה, כי בשנת 1986 הורשע העותר בבית משפט צבאי בעבירות ביטחוניות ונדון לשש שנות מאסר. בשנת 1996, בעקבות שהייתו בישראל שלא כדין, נדון העותר לחודשיים מאסר. אולם לא רק אלה עומדים כמכשול בפני העותר לקבלתו של סעד, אלא גם מידע מודיעיני לפיו הוא מהווה סכנה לשלום הציבור. חרף האמור, ובעקבות החלטת בית המשפט מיום כ"ד באייר התשס"ח (29.5.08), שבו המשיבים ובחנו את עניינם של העותרים, אולם הוחלט לחזור ולדחות את הבקשה לאיחוד משפחות, נוכח מידע בדבר מעורבותם של בני משפחת העותר בפעילות המסכנת את בטחון המדינה.

לבקשת הצדדים עיינו באותו מידע, ומצאנו כי לא ניתן לחשוף את תוכנו, ובאשר להשלכות של מידע זה על בקשת העותרים, שוכנענו כי החלטת המשיבים שלא ליתן לעותר מעמד בישראל ניצבת על בסיס איתן, הואיל ושהייתו כאן כרוכה בסכנה לביטחון המדינה ולשלום הציבור.

אי-לכך העתירה נדחית.

עם זאת, הסכימו המשיבים לערוך לעותר שימוע כדי לאפשר לו להתייחס לחשדות שעלו בעניינו, וככל שהוא יהא סבור כי בעקבות שימוע זה קמה לו עילה לשוב ולפנות לבית המשפט, פתוחה בפניו הדרך לעשות זאת.

ניתן היום, ט"ו בחשון התש"ע (2.11.09)