ג'בארין אמאל ואח' נ' משרד הפנים

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים כי יינתן לעותר 2 (להלן: העותר) מעמד בישראל מכוח נישואיו לעותרת 1 (להלן: העותרת), אשר היא אזרחית ישראלית. כן מבקשים העותרים כי יינתן צו ביניים שימנע את הרחקתו של העותר מישראל עד למתן הכרעה בעתירה.

2.מן העתירה ונספחיה עולה כי העותרת, אזרחית ישראלית תושבת אום אלפחם, והעותר, תושב האזור יליד 1974, נישאו ביום 9.8.02 ומאז נולדו להם שני ילדים.

ביום 24.11.07 הגישה העותרת למשרד הפנים (להלן: המשיב) בקשה לקביעת תור לשם הגשת בקשה לקבלת מעמד בישראל עבור העותר. ביום 11.12.07 נדחתה בקשתה ונמסר לה כי בשלב זה לא יקבע תור כאמור, וזאת כיוון שהעותר הינו תושב האזור מתחת לגיל 35, ועל כן העותרים אינם עומדים בתנאים הקבועים בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג – 2003 (להלן: החוק או חוק האזרחות). כן נמסר לה באותה הודעה כי אם היא עומדת בכל זאת על קביעת תור לשם הגשת בקשה, תוך תשלום אגרה, עליה להודיע על כך במכתב חוזר. עוד נמסר לעותרת במסגרת אותה הודעה כי במידה והעותר נמצא בישראל עליו לעזוב את הארץ לאלתר, ואם לא יעשה כן יוצא כנגדו צו הרחקה על פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952, על כל המשתמע מכך.

3.העותרים טוענים כי דחיית בקשתם הינה פגומה, ולמעשה ניצבים הם עתה בפני סכנת פירוק משפחתם ובפני סכנת חיים, בשל אי יכולתם לעבור ולגור באזור. כן הם טוענים כי החלטת המשיב הינה בלתי סבירה, באשר היא אינה מייחסת משקל ראוי לאינטרסים ולשיקולים הרלוונטיים.

לנוכח טענות אלה, מבקשים העותרים כי תינתן לעותרת אפשרות להגיש בקשה לקבלת מעמד בישראל עבור העותר, על אף גילו, וכי יינתן צו ביניים בעתירה אשר ימנע את הרחקת העותר מישראל, עד למתן הכרעה בעתירה.

4.דין העתירה להידחות על הסף, בלא צורך בתגובת המדינה, וזאת בשל היעדר עילה. על פי המצב המשפטי הנוהג בישראל כיום, בקשה לאיחוד משפחות נבחנת על פי הוראותיו של חוק האזרחות. בחוק זה נקבע כי לתושבי האזור לא תוענק אזרחות ולא יוענק רישיון לישיבת קבע בישראל בתקופת תוקפו של החוק, למעט על פי חריגים המנויים בו. עניינם של העותרים אינו נכנס בגדר אף אחד מן החריגים המנויים בחוק, ובכלל זה חריג הגיל. לפיכך, דין עתירתם להידחות (בג"ץ 5123/06 קבהא נ' שר הפנים (לא פורסם, ניתן ביום 2.9.07); בג"ץ 963/07 אחמד נ' משרד הפנים "סניף עפולה" (לא פורסם, ניתן ביום 27.6.07); בג"ץ 3590/07 אלמחאריק נ' שר הפנים - משרד הפנים (לא פורסם, ניתן ביום 4.6.07)). בהקשר זה נזכיר כי עתירות עקרוניות אשר תקפו את חוקתיות חוק האזרחות נדחו בבית משפט זה (בג"ץ 7052/03 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (לא פורסם, ניתן ביום 14.5.06).

5.יש להוסיף, כי במכתב התשובה אשר נשלח לעותרת נמסר לה כי אם ברצונה לקבוע תור לשם הגשת בקשה להעניק לעותר מעמד בישראל, על אף שהוא אינו עומד באף חריג הקבוע בחוק, הרי שעליה להודיע על כך למשרד הפנים במכתב חוזר. מן העתירה ונספחיה עולה כי העותרת לא פעלה בדרך זו, ועל כן נראה כי ניתן היה לדחות את העתירה גם בשל אי מיצוי ההליכים כלפי הרשות המוסמכת קודם לפתיחת ההליך בבית המשפט (בג"ץ 10298/06 יאסין נ' מנהלת התאום והקישור האזרחית איו"ש (לא פורסם, ניתן ביום 6.2.07); בג"ץ 1452/05 אחמד נ' משרד הפנים (לא פורסם, ניתן ביום 22.10.06)).

6.לאור כל האמור, אנו דוחים את העתירה ועימה גם את הבקשה למתן צו ביניים. למען הסר ספק נאמר, כי אין בפסק דין זה כדי למנוע מן העותר, עם היכנסו לגדר חריג הגיל, מלהגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות, אשר תיבחן לגופה.

העתירה נדחית.

ניתן היום ה' בניסן תשס"ח (10.4.08).