שמעון שיין נ' המשרד לבטחון פנים ואח'

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה שלפנינו הוא בבקשת העותר, לפיה היה על המשיב לנקוט בהליכים פליליים כנגד שכנו של העותר, מר מרדכי יהודאי (להלן: יהודאי), המתגורר בנווה יעקב בירושלים, בשל הסיכון להתחשמלות שיצר, לטענת העותר. כמו-כן, לטענת העותר, היה על המשיב לשלוח שוטרים למקום האירוע ולהורות ליהודאי להסיר את הסיכון או לעשות כן בעצמם.

העותר הגיש תלונה במשטרה על ניהול עסק של קיוסק ללא רישיון ובמבנה שייעודו חדר אשפה, אשר נמצא בבעלות החברה הלאומית עמידר (להלן: חברת עמידר) כנגד מרדכי יהודאי, מפעיל העסק.

בהמשך לתלונות מחלקת רישוי עסקים ומחלקת פיקוח בניה של עיריית ירושלים (להלן: העירייה), הוגש כתב אישום כנגד מרדכי יהודאי בגין עיסוק ללא רישיון ובגין בניה ללא היתר.

העותר יידע גורמים רבים בנוסח תלונותיו, לרבות מבקרת העירייה.

במכתב מיום 6.2.02 מטעם לשכת מבקרת העירייה, נמסר לעותר, כי הובן, שנושאי תלונתו מצויים בהליכים משפטיים בבית-המשפט וכי המורשה לתלונות הציבור בלשכת מבקרת העירייה אינו מברר תלונות בנושאים התלויים ועומדים להכרעת בית-המשפט.

בעקבות הגשת כתב האישום כנגד יהודאי בגין ניהול עסק ללא רישיון, הורה בית-משפט השלום בירושלים על מתן צו שיפוטי לסגירת העסק. על פסק-דינו של בית-משפט השלום הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי בירושלים. בית-המשפט המחוזי עיכב את צו סגירת העסק עד להכרעה בערעור, עד שלבסוף דחה את הערעור לגופו של עניין.

עם דחיית הערעור, ביצעה מחלקת רישוי עסקים של העירייה את צו הסגירה שהושת על המקום, וביום 11.1.04 העסק נסגר, בסיוע משטרת ישראל.

או-אז, הגיש העותר תלונה במשטרה כנגד יהודאי בנוגע לסיכון להתחשמלות שיצר, לטענתו, יהודאי. תיק המשטרה בעניין זה נסגר.

העותר סירב לקבל עליו את הדין, והגיש לבית-משפט זה את העתירה שלפנינו, במסגרתה מבקש הוא להורות למשיב לנקוט בהליכים פליליים כנגד מרדכי יהודאי בשל הסיכון להתחשמלות שיצר יהודאי, לטענתו. עוד מוסיף וטוען העותר, כי היה על המשיב לשלוח שוטרים למקום האירוע ולהורות ליהודאי להסיר את הסיכון או לעשות כן בעצמם.

מנגד, טוענים המשיבים, כי העותר לא מיצה את כל ההליכים שעמדו לרשותו לשם הטיפול בפנייתו. שכן, תיק המשטרה בעניינו של העותר נסגר, אולם העותר לא הגיש ערר על סגירת התיק למנהל תחום עררים בפרקליטות המדינה.

לטענת מבקרת עיריית ירושלים, המשיבה מס' 3, במסגרת תפקידה כמורשה לטיפול בתלונות הציבור, מטפלת היא בתלונות על פעולות מחלקות העירייה השונות העוסקות בתחומים בהם דנה התלונה. לדבריה, ביקשה וקיבלה דיווחים ממחלקת רישוי עסקים ומאגף היועץ המשפטי על ההליכים המשפטיים לאכיפת החוק שננקטו כנגד הקיוסק נשוא התלונה. לטענתה, נוכח קיום הליכים משפטיים במישור הפלילי, לא נמצא מקום לנקיטת פעולות או קביעות מטעם הביקורת. עוד מוסיפה ומציינת מבקרת העירייה, כי כלל אין בסמכותה להורות על הקמת "ועדת בדיקה", כנדרש על-ידי העותר בעתירתו.

דין העתירה להידחות על הסף.

תיק המשטרה שבעניינו של העותר, בנוגע לסיכון להתחשמלות שיצר יהודאי, לטענת העותר, נסגר. על ההחלטה לסגור את התיק, רשאי היה העותר להגיש ערר למנהל תחום עררים בפרקליטות המדינה בהתאם לסעיפים 64(א) (1) ו- 65 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982.

ברם, בענייננו, העותר לא הגיש ערר כאמור לעיל, אלא עתר לבית-משפט זה. לפיכך נראה, כי העותר לא מיצה את הסעדים העומדים לרשותו.

כידוע, מיצוי הליכים מקדמיים של פנייה לרשות הינו תנאי סף להיזקקות בית-משפט זה לעתירות כנגד גופים מינהליים וציבוריים (ראו בג"ץ 2902/02 איתן נ' המפקח הכללי של המשטרה, פ"ד נו (3) 2).

אי-לכך, העתירה מוקדמת ודינה להידחות על הסף.

העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, יא' באייר תשס"ד (2.5.2004).