לורי שם טוב נ' בית המשפט העליון ואח'

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

העתירה שלפניי הוגשה ביום 26.3.2019. בה ביום נדחתה (כב' הרשמת ש' עבדיאן) בקשת העותרת לפטור מתשלום אגרה, ונקבע כי עליה לשלמה עד ליום 1.4.2019. האגרה שולמה רק ביום 30.4.2019, ולאחר תשלום האגרה הועבר התיק לטיפולי.

1.לגוף העניין, העותרת מבקשת שנבטל את החלטת בית משפט זה (כב' השופט י' אלרון) בבש"פ 1908/19 מיום 19.3.2019. בהחלטה האמורה נקבע כי בהינתן פסק הדין של בית משפט זה בבג"ץ 956/19 מיום 11.3.2019 – שלפיו הסנגוריה הציבורית תפעל למינוי סנגור חדש לעותרת – יש לבטל את הדיון בערר שהגישה העותרת בעניין חומרי חקירה בתיק מסוים שמתנהל נגדה. עוד נקבע כי העותרת תוכל להגיש את הערר שנית באמצעות הסנגור שימונה לה. העותרת טוענת כי יש להכיר בזכות שלא להיות מיוצג, וכי הכפפת רצונה להחלטתו של סניגור עתידי שאולי ימונה לה היא פגיעה באוטונומיה האישית שלה. לטענתה, כלל אין לה צורך בייצוג, ויעידו על כך עררים קודמים בהם ייצגה את עצמה. עוד נטען כי אף אם ימונה סניגור לייצוג העותרת, ייתכן כי הסנגוריה לא תיאות לשאת בעלויות ההליכים בעניין מסירת חומרי החקירה.

2.דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו מתערב בהחלטות ביניים שניתנו במסגרת הליכים פליליים, אלא במקרים נדירים ויוצאי דופן (בג"ץ 1478/15 גבריאל נ' כבוד השופטת ורדה מרוז, פסקה 4 (1.3.2015); בג"ץ 841/19 מדינת ישראל נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב, פסקה 13 (8.4.2019)) – ובייחוד אינו יושב כערכאת ערעור על בית משפט זה (בג"ץ 3931/17 דרארגה נ' כב' השופט סלים גובראן, פסקה 2 (14.5.2017)). העתירה דנן אינה באה בגדר אותם מקרים נדירים המצדיקים התערבות. טענות העותרת שמורות לה והיא רשאית להעלותן במסגרת ערר, ככל שיוגש כזה.

העתירה נדחית אפוא בהעדר עילה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' באייר התשע"ט (14.5.2019).