אוריאל קלאודיו בניטה זלוכצובר נ' שר הביטחון ואח'

פסק-דין

השופטת ע' ברון:

העתירה שלפנינו מופנית נגד צו גיוס לשירות חובה בצה"ל שניתן לעותר מכוח חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. יצוין כי העתירה הוגשה ביום 4.4.2019, כאשר המועד שנקבע לגיוסו של העותר היה 7.4.2019 – ובנסיבות אלה נדחתה בקשתו של העותר למתן צו ביניים שיורה למשיבים להימנע מגיוסו. ביום 12.4.2019 התקבלה תגובת המשיבים לעתירה, וממנה עולה כי עם הגשתה נבחן עניינו של העותר על ידי סגן מפקד מיט"ב, שאז הוחלט לפטור אותו משירות ביטחון – והודעה על כך נמסרה לעותר ביום 7.4.2019, בעת שהתייצב בלשכת גיוס תל השומר לשם גיוסו לצה"ל. ועוד עולה מתגובת המשיבים, כי תעודת פטור משירות נחתמה ונשלחה לעותר ביום 10.4.2019.

בנסיבות האמורות העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק, וכל שנותר עתה הוא להכריע בבקשת העותר לפסיקת הוצאות לטובתו. לטענת העותר, אין עוד חולק למעשה כי הוא זכאי לפטור משירות צבאי וכי צו הגיוס שניתן לו לא היה חוקי לכתחילה – ואף על פי כן כל פניותיו בנדון למשיבים, הן בכתב הן בעל פה, נפלו על אוזניים ערלות. עוד לדבריו, המשיבים נהגו כלפיו באדישות ואף ברשלנות, ולא הותירו לו ברירה אלא להגיש את העתירה דנן ולשאת בעלויות הכרוכות בכך. המשיבים מצידם מבקשים להותיר את ההחלטה בפסיקת הוצאות לשיקול דעתו של בית משפט, ואולם סבורים כי בכל מקרה יש להעמידן על הצד הנמוך – וזאת בשל השלב הדיוני המקדמי שבו נמחקה העתירה, העובדה כי עתירה זו אינה מורכבת, וכי העותר לא העמיד תשתית עובדתית להוצאות שהוציא.

לאחר שעיינו בטענות הצדדים בנדון, אנו סבורים כי יש מקום לחייב את המשיבים בהוצאות העותר ולהעמידן על סך של 10,000 ש"ח. כך, בעיקר לנוכח העובדה שפניותיו של העותר בנוגע לביטול צו הגיוס לא קיבלו מענה הולם מצד המשיבים, עד להגשת העתירה דנן.

סופו של דבר, העתירה נמחקת והמשיבים ישאו בהוצאות העותר בסך של 10,000 ש"ח.

ניתן היום, ט' באייר התשע"ט (14.5.2019).