שושנה אדלר נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.בעתירה דנן מגוללת העותרת טענות רבות כלפי גורמים שונים, מדינתיים ואחרים, בעניין עוולות שונות שנגרמו לה לטענתה. בעיקרו של דבר העותרת מלינה על החלטות שיפוטיות קודמות שניתנו בעניינה, לרבות בבית משפט זה. בלשונה, היא מבקשת "להורות לבית משפט קמא לתת לי את הסעדים אותם ביקשתי". העותרת אינה מיוצגת וטענותיה מלמדות כי נתקלה בקשיים רבים, ודומה שהיא חשה מצוקה. אולם, קשה להבין מהן טענותיה המשפטיות, ועוד יותר מכך מהי זיקתה של העתירה להליכים אחרים שכבר הסתיימו.

2.להשלמת התמונה יצוין כי העותרת הגישה בשנים האחרונות שתי עתירות נוספות לבית משפט זה שנדחו על הסף, כל אחת מטעמיה (בג"ץ 4630/15 מיום 12.7.2015, השופטים ע' פוגלמן, ד' ברק-ארז ו- מ' מזוז; בג"ץ 8518/16 מיום 8.11.2016; השופטים י' דנציגר, נ' הנדל ו- א' שהם). ביום 2.1.2017 נדחתה בקשה של העותרת להיפגש עם השופטים שהחליטו בעתירותיה (השופטים פוגלמן, ברק-ארז ו- מזוז), וביום 20.3.2019 נדחתה בקשתה לעיון חוזר בפסקי הדין האמורים (על-ידי אותו הרכב).

3.גם עתירה זו, בדומה לקודמותיה, אינה מצביעה על סעד שבית משפט זה יכול לתת לעותרת, ובשל כך דינה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של הערכאות הדיוניות, כמו גם על החלטותיו שלו (ראו: בג"ץ 6794/06 נימני נ' מדינת ישראל, פסקה ד' (31.08.2006); בג"ץ 2288/08 ביטון נ' בית המשפט המחוזי בבאר שבע, פסקה 9 (13.3.2008)).

4.מבלי לחוות דעה דומה שטוב תעשה העותרת אם תנסה לפנות לסיוע המשפטי לבירור זכויותיה במישור הזה, וזאת מבלי לנקוט כל עמדה בשאלת זכאותה לקבלו (פרטי הקשר מאתר משרד המשפטים – טלפון: 076-5300899, כתובת דוא"ל: moked-siyua@justice.gov.il).

5.מובהר לעותרת כי עליה להימנע מהגשת עתירות חוזרות כפי שעשתה עד כה.

6.סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' בניסן התשע"ט (10.4.2019).