שינוי - התנועה החילונית נ' עיריית ירושלים

פסק-דין

אין מחלוקת כי הצבת דוכנים לשם חלוקת חומר הסברה, על-ידי העותרת ברחובות ירושלים, טעונה רישוי לפי סעיף 39 לחוק עזר לירושלים (שמירת הסדר והניקיון), התשל"ח1978-. דא עקא, כי משביקשה העותרת מעיריית ירושלים רישיון להצבת דוכנים למטרה האמורה, דרשה ממנה העיריה להעביר לעיונה ולאישורה המוקדם את חומר ההסברה שבכוונתה להפיץ תוך שימוש בדוכנים שתציב. כנגד דרישה זו מופנית העתירה.

בעתירה נטען, כי חיובה להציג את חומר ההסברה לעיונה של העיריה, כתנאי מוקדם לקבלת היתר להצבת הדוכנים, פוגע בחופש הביטוי של העותרת. כן נטען, כי לדרישה זו אין עיגון בחוק העזר, והיא אף אינה מתיישבת עם הרציונלים הניצבים ביסודו של חוק זה (השוו: בג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר-שבע, פ"ד נג(3) 289). בתגובתו לעתירה טען בא-כוח העיריה, כי דרישת העיריה להעברת חומר ההסברה לעיונה מבוססת אך ורק על החשש, שאם ינוצלו הדוכנים להפצת חומר הסברה שלפי תוכנו יש בהפצתו משום עבירה על החוק, או פגיעה בתקנת הציבור, יימצאו מי שיטילו על העיריה אחריות להתרת ההפצה, הנובעת ממתן ההיתר להצבת הדוכנים. נראה לנו, כי לחשש זה אין יסוד ממשי. ענייננו בבקשתה של מפלגה פוליטית המיוצגת בכנסת לעשות שימוש בדוכנים לחלוקת חומר הסברה פוליטי. מתן היתר להצבת הדוכנים לא יטיל, לטעמנו, על העיריה כל אחריות לתוכנו של חומר ההסברה שיופץ מעל גבי הדוכנים.

משהעמדנו על כך את בא-כוח העיריה, הודיענו כי שולחתו חוזרת בה מן הדרישה שכנגדה הופנתה העתירה, וזאת מבלי שיהיה בכך משום ויתור על זכותה הנטענת לדרוש מסירת פרסומים לביקורתה המוקדמת, במקרה העשוי לכאורה להצדיק חשד שמבקש ההיתר עלול להשתמש בדוכנים להפצת חומר שפרסומו מהווה עבירה או פוגע בתקנת הציבור.

משבאה העותרת על סיפוקה, חזרה היא בה מן העתירה. העתירה נדחית.

ניתן היום, ג' באייר תשס"ב (15.4.02).