ארגון סוכנים ובעלי תחנות הדלק בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

פסק-דין

1.שלוש העתירות שלפנינו הן חלק מסדרה של עתירות מטעם העותר, העוסקות בעניין משותף: נקיטת צעדים שונים להפסקת פעילותן של תחנות דלק אשר פועלות שלא על פי חוק, והידועות בכינוי "תחנות דלק פיראטיות".

2.בשנת 2001 הגיש העותר עתירה כנגד היועץ המשפטי לממשלה וכנגד גורמים שלטוניים שונים, במסגרתה ביקש להורות להם להפעיל את סמכויותיהם לשם הפסקת פעילותן של תחנות הדלק הפיראטיות (בג"ץ 10202/01). עתירה זו נדחתה ביום 30.7.03. בפסק הדין נקבע, כי ככל שתוגשנה עתירות נוספות באותו עניין, ראוי יהיה למקדן בתחנות מסוימות הפועלות בתחומה של רשות מקומית או של מרחב תכנוני מוגדר. זאת, על מנת להקל על בירורו של הרקע העובדתי הרלוונטי. בית המשפט הוסיף וציין, כי נראה שמניעת אספקתו של דלק לתחנות הדלק הפיראטיות מהווה דרך אפקטיבית למניעת פעילותן של תחנות אלו. על רקע זה הובעה תמיהה על כך שהעתירה לא כוונה אף כנגד חברות הדלק השונות. שלוש העתירות דנא הוגשו בעקבות פסק הדין האמור. יצוין, כי שתי עתירות נוספות שעניינן דומה נמחקו לבקשתו של העותר (בג"ץ 5812/03, בג"ץ 159/04).

3.במסגרת בג"ץ 2686/04, מבקש העותר כי נורה ליועץ המשפטי לממשלה להפעיל את סמכויותיו על פי חוק כנגד חברות הדלק השונות, על מנת להניאן מאספקת דלק לתחנות הדלק הפיראטיות. במסגרת בג"ץ 4075/04 ובג"ץ 4078/04, מבקש העותר להורות על נקיטת שורה של צעדים כנגד פעילותן של תחנות דלק פיראטיות המצויות בתחום היישובים עראבה ויפיע, בהתאמה. לאחר הגשתן של העתירות הנזכרות, נחקק חוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס"ה-2005 (להלן - חוק משק הדלק או החוק). החוק מטיל סנקציות שונות על מי שמספק דלק לתחנות תדלוק אשר אינן כלולות ברשימת תחנות, המנוהלת על ידי מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות. תחנות הדלק הפיראטיות אינן רשאיות להיכלל ברשימת התחנות האמורה. החוק פורסם ביום 6.1.05, ונכנס לתוקפו 90 ימים לאחר מכן. ביום 17.4.05, לאחר כניסתו של חוק משק הדלק לתוקפו, ביקש העותר לדחות את מועד הדיון בעתירות. זאת, על מנת שתינתן לו שהות לבחון את האופן שבו מפעילות הרשויות את סמכויותיהן על פי החוק החדש, לשם מיגורה של תופעת תחנות הדלק הפיראטיות. פרקליטות המדינה התנגדה לדחייתו של הדיון, וחזרה על עמדתה לפיה דינן של העתירות להידחות.

4.חוק משק הדלק נותן בידי הרשויות כלים משמעותיים - אשר לא היו בידם קודם לכן - למניעת אספקתו של דלק לתחנות הדלק הפיראטיות. מבחינה זו, מהווה החוק שינוי נסיבות מהותי ביחס למצב המשפטי אשר שרר קודם לחקיקתו. על רקע דברים אלו מתבקשת המסקנה, כי אין עוד מקום לבחון את טענותיו של העותר בדבר דרך פעולתן של הרשויות כנגד תחנות הדלק הפיראטיות טרם חקיקתו של החוק. זאת ועוד, אין מקום לדחות את הטיפול בעתירות אך מתוך מטרה לאפשר לעותר לבחון את אופן התנהלותן של הרשויות לאחר השינוי האמור. ברי, כי אם לעותר תהיינה השגות על דרך טיפולן של הרשויות בנושא בעקבות החוק, הרי מדובר יהיה בטענות שבסיסן שונה מן המסד של טענותיו בעתירות דנא. כלומר, בכל מקרה יהא על העותר לתקן את עתירותיו הנוכחיות ולבססן בצורה שונה. בנסיבות אלה אין טעם להותיר העתירות תלויות. למותר לציין, כי ככל שתקום לעותר עילה ביחס לדרך פעולתן של הרשויות בעקבות חקיקתו של חוק משק הדלק, יוכל הוא לשוב ולעתור בפני הערכאה המוסמכת.

5.התוצאה היא כי העתירות נדחות על הסף.

ניתן היום, כ"ג בניסן תשס"ה (2.5.05).