בן ירמיהו אברהם לביא - שחם ואח' נ' שר הבריאות ואח'

פסק-דין

חלקי והחלטה

השופט נ' הנדל:

מונחות לפנינו שתי עתירות, שהמשותף להן – הקשר בין שימוש בקנביס לנהיגה ברכב. בעתירה אחת (בג"ץ 2926/19) מלין העותר על העדר תקנות מתאימות מטעם שר הבריאות. נטען כי בהעדר תקנות, יש מקום לקבוע כי הוראות סעיף 64ב(א)(2) לפקודת התעבורה אינן חוקתיות; כי יש לחייב את השר להתקין ולפרסם תקנות, באופן שקנביס לא ייחשב לסם מסוכן לעניין פקודת התעבורה; וכי היה והנהג הינו מטופל בקנביס מטעמים רפואיים – ריכוז הקנביס בגופו לא יהיה שיקול מכריע בפסילה מנהלית או ערעור על הרשעה. בעתירה השנייה (בג"ץ 5340/19) טוענים העותרים כי בהעדר תקנות – דין סעיף 64ב(א)(2) לפקודת התעבורה להיפסל; כי יש לבטל את הפרקטיקה הקיימת לבחינת נהיגה בשכרות ולהחליפה בפרקטיקה אחרת; וכי על השר לקבוע כי קנביס לא ייחשב לסם מסוכן בהקשר זה.

בתגובתם הבהירו השר ומשיבי המדינה כי האיסור של נהיגה בשכרות, הקבוע בפקודת התעבורה, כולל מי שבגופו מצוי סם מסוכן לפי הגדרת פקודת הסמים המסוכנים, הכוללת קנביס. כן ביקשו לדחות את ההכרעה בעתירות לתקופה של חצי שנה. הוסבר כי הגורמים הרלוונטיים יושבים על המדוכה ובוחנים את הסוגיה, על היקפה המורכב. הדחייה נחוצה גם מפני שטרם הורכבה ממשלה לעת הזאת. באת כוח הכנסת סבורה כי אין מקום לעתירה חוקתית בנדון. העותר בעתירה הראשונה דלעיל ובא כוח העותרים בעתירה השנייה הסכימו למחיקת הסעד הראשון בעתירתם – הסעד החוקתי – ומחיקת הכנסת כצד לעתירות. בנוסף לכך הם לא התנגדו לדחיית ההכרעה באופן עקרוני, אם כי היו להם הסתייגויות שונות.

סוף דבר, אנו מורים על מחיקת הסעד הראשון המופיע בשתי העתירות, שעניינו ביטול הוראות סעיף 64ב(א)(2) לפקודת התעבורה ותקיפת חוקתיותו. הכנסת נמחקת כצד להליכים, וזאת ללא צו להוצאות לנוכח ההסכמה.

באי כוח השר ומשיבי המדינה יגישו עד לתאריך 13.5.2020 הודעת עדכון, תוך התייחסות לטענות הנוספות שהועלו בעתירות ובמהלך הדיון. עם קבלת החומר תינתן החלטה נוספת.

ניתן היום, ט"ז בחשון התש"ף (14.11.2019).