Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

זכריה אל בכרי ואח' נ' המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון ואח'

HCJ 3352/01 was decided on 12 August 2001.

The court's decision, in its own words.

הרשויות המשיבות, אשר הוציאו היתר-הבניה רק בעקבות העתירה, ישלמו לעותרים הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח.

3 justices heard the case, and the ruling came on 12 August 2001.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 3352/01
Opened
2001
Decided
12 August 2001
Length
3 pages

The panel

  • דליה דורנר
  • דורית ביניש
  • אדמונד לוי

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 3352/01 זכריה אל בכרי ואח' נ' המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון ואח' (12.8.2001)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

ב בית-המשפט העליון

בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

בג"ץ 3352/01

בפני: כבוד השופטת ד' דורנר · כבוד השופטת ד' ביניש · כבוד השופט א' א' לוי

העותרים: 1. זכריה אל בכרי · 2. ג'מיל אבו היכל · 3. ח"כ מוטי רז · 4. ד"ר אבי עופר

נגד

המשיבים: 1. המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון · 2. המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון · 3. ממשלת ישראל · 4. האגודה לחידוש הישוב היהודי בחברון · עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה: כ"ג באב תשס"א (12.8.01) · בשם

העותרים: עו"ד שלמה לקר · בשם · המשיבים 3-1: עו"ד יהודה שפר · בשם · המשיבה 4: עו"ד נפתלי ורצברגר

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

בעתירתם ביקשו העותרים, כי נחייב את הרשויות המשיבות להורות על הפסקת פעולות בנייה באתר העתיקות בתל רומיידה, ולהימנע מלהתיר בנייה כזאת. זאת בטענה שפעולות הבנייה נעשו בלא היתר, הגם שמומנו על-ידי המדינה, וכי, על-כל-פנים, מתן היתר לבנייה באתר ארכיאולוגי הוא בלתי סביר על פניו. עוד דרשו העותרים, כי הרשויות תאפשרנה הקמת גדר על גבולות חלקה שבבעלות העותרים 1 ו2-.

מתשובת המדינה עולה, כי מבנים זמניים שהוקמו על האתר הוזזו לצורך ביצוע חפירות הצלה, כי פעולות הבנייה נועדו לשמש הן לקירוי ארכיאולוגי, והן כבסיס להשבת המבנים הזמניים למקומם, וכי שטח העתיקות שמתחת למבנים ישומר. עוד הוסבר, כי לאחר הגשת העתירה, הוצאו ההיתרים הדרושים, וכי בכל מקרה, יסודה של ההחלטה להתיר את הבנייה הוא בטעמים בטחוניים-מדיניים. וכך נכתב בהודעה המשלימה מתאריך 9.8.01 שהוגשה מטעם פרקליטות המדינה:

על פי החלטת שר הבטחון, ובשל המצב הבטחוני השורר כיום בחברון, בכוונת [המשיבים 3-1] לאפשר סיום מהיר של בניית הקירוי, באופן שניתן יהיה להציב עליו בהקדם מיבנים יבילים קשיחים להגנת תושבי המקום, במקום הקרוואנים בהם הם מתגוררים כיום, ובהם הם נתונים לסכנה מוחשית. כל זאת לאור התרבות מקרי הירי בחברון בכלל ובתל רומיידה בפרט בעת האחרונה.

לכאורה, על-פני הדברים, תשובת המדינה באשר לסבירות מתן היתרים לבנייה באתר ארכיאולוגי, אינה מניחה את הדעת. אלא שמדובר בהחלטה בטחונית מדינית שאין בית-משפט זה נוהג להתערב בה.

אשר לדרישת העותרים להקמת הגדר, הרי שלכך נענו הרשויות, כעולה מהודעות שהוגשו מטעם המדינה בתאריכים 5.6.01 ו26.6.01-.

אשר-על-כן, אנו דוחים את העתירה.

הרשויות המשיבות, אשר הוציאו היתר-הבניה רק בעקבות העתירה, ישלמו לעותרים הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ג באב תשס"א (12.8.01).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools