אירינה דבדריאני ואח' נ' משרד הפנים

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

עותרים 1 ו-2 הם בני זוג, ועותרים 3 ו-4 הם ילדיהם. עותרת 5 היא אמה של עותרת 1, ולאחרונה הלכה לבית עולמה (בתאריך 28.1.10). העותרים מבקשים כי נורה למשיב לרשום אותם כ"יהודים", ולכך אין בידנו להיעתר.

עותרת 5 עלתה לישראל בשנת 1997 והוענקה לה אזרחות ישראלית, בהסתמך על תעודת לידה משוחזרת בה היתה רשומה כיהודיה, והוצאה בעיירה גרדבני שבגרוזיה. בהסתמך על אותם מסמכים ביקשו העותרים האחרים לקבל מעמד, אולם אז התעוררו ספקות ביחס לאמינותם של מסכמים שהוצאו בגרדבני. עניין זה אוזכר בהרחבה בבג"ץ 713/00, דוד אדישווילי נ' מינהל האוכלוסין-משרד הפנים, לא פורסם (2001), ותמצית הדברים הוא שבדיקה העלתה חשד כי בעיירה גרדבני התקיימה תעשייה של מסמכים מזויפים, ומסקנה זו התחייבה לאור מספר נתונים: נמצא שכל התעודות שהוצגו הן משוחזרות ולא מקוריות; הן נחתמו בידי אותה פקידה בשנות ה-90; הרישומים נעשו בעמודים שהוספו לספר המרשם, ומספריהם של המסמכים אינם תואמים את מועדי הוצאתם. בעקבות כך נקבע באותה עתירה, שגם היא נסמכה על רישומה של אם כיהודיה, כי "רישום האם ... עשוי להוות ראיה לכאורה, אולם בדיקת המשיב העלתה חומר ראייתי למכביר המהווה מסכת ראיות מנהליות... מסכת ראיות זו חזקה דייה על מנת להצדיק את החלטת המשיב, ולמצער, מעבירה היא שוב את הנטל אל כתפי העותר".

מבדיקת המשיב עולה כי המסמכים עליהם התבססו העותרים, שאף הם אינם מקוריים, נמנים על אותה קבוצת מסמכים לגביהם עלה חשד כי הם מזויפים, ועל כן איננו סבורים כי נפל פגם כלשהו בהחלטת המשיב בעניינם.

אי לכך, העתירה נדחית.

ניתן היום, ח' באייר התש"ע (22.4.10).