From the court's archivePetition to the High Court of Justice
טטיאנה סימנטובובה ואח' נ' משרד הפנים
HCJ 7367/08 was decided on 22 April 2010.
The court's decision, in its own words.
בנסיבות אלו דין העתירה להידחות, וכך אנו עושים. המערערת תשלם למשיב הוצאות בסכום של 10,000 ש"ח.
3 justices heard the case, and the ruling came on 22 April 2010.
- Court
- The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
- Case
- HCJ 7367/08
- Opened
- 2008
- Decided
- 22 April 2010
- Length
- 2 pages
The panel
- א' א' לוי
- ע' ארבל
- נ' הנדל
This is how to cite the ruling.
בג"ץ 7367/08 טטיאנה סימנטובובה ואח' נ' משרד הפנים (22.4.2010)
The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ 7367/08
בפני: כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופטת ע' ארבל · כבוד השופט נ' הנדל
העותרים: 1. טטיאנה סימנטובובה · 2. ארטיום סימנטובובה
נגד
המשיב: משרד הפנים · עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה: ח' באייר התש"ע (22.4.10)
בשם העותרים: עו"ד ע' סיגלר
בשם המשיב: עו"ד ו' חלאוה
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
1.עותרת 1 נישאה בשנת 1979, באוזבקיסטן, למיכאל סימנטוב, ומנישואיהם נולדה בתם, סבטלנה. בשנת 1984 התגרשו בני הזוג בעודם שוהים בארץ מוצאם. בשנת 1990 עלה מיכאל לישראל, ומכוח היותו יהודי קיבל אזרחות ישראלית. בהמשך עלתה לישראל הבת סבטלנה, ואף היא קיבלה אזרחות מכוח היותה בתו של יהודי. לעותרת 1 שעברה להתגורר ברוסיה, נולד בן (עותר 2) מיחסים עם גבר אחר.
בשנת 2006 נישאו מיכאל ועותרת 1 בשנית בחו"ל, ובחודש מאי 2007 נכנסו העותרים לארץ באשרת תייר, ובהמשך ניתנה לעותרת 1 אשרה מסוג ב/1 לתקופה של חצי שנה, במטרה לעמוד על כנות הנישואין עם מיכאל. אותה אשרה ניתנה בתאריך 24.9.07, אולם לאחר שבועות ספורים בלבד (בתאריך 31.10.07), התייצב מיכאל בלשכה למרשם האוכלוסין והודיע כי עותרת 1 עזבה את ביתו עם חפציה מיד לאחר שזכתה באשרה. במצב זה, ומשהתברר כי בני הזוג שוב אינם מנהלים משק בית משותף, הוחלט להפסיק את הטיפול בעניינה של עותרת 1, והיא נתבקשה לעזוב את הארץ עם בנה.
בתאריך 4.5.08 נפטר מיכאל, ובעקבות כך ביקשה העותרת ליתן לה מעמד בישראל מכוח היותה אלמנתו של יהודי. משבקשה זו נדחתה, הוגשה העתירה שבפנינו.
2.זכותו של בן-זוג של יהודי למעמד בישראל, מעוגנת בסעיף 4א לחוק השבות, התש"י-1950, לאמור:
"(א) הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות התשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם ... לבן זוג של יהודי...
(ב) אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות לפי סעיף קטן(א) עודו בחיים ואם עלה ארצה או לאו".
מטרתה של הוראת חוק זו הובהרה לא אחת בפסיקה, היינו, לעודד את עלייתם של בני זוג בנשואי תערובת ומניעת פיצול המשפחה. ולעניינה של העתירה שבפנינו – מיכאל המנוח מיצה את זכותו מכוח חוק השבות בעת עלייתו לישראל בשנת 1990, והיה זה לאחר שקשר הנישואין בינו לבין עותרת 1 פקע כבר בשנת 1984. לתרחיש זה כיוון בית המשפט בבג"ץ 3648/97 סטמקה ואח' נ' שר הפנים ואח' פ"ד נג(2) 728, 760, לאמור: "זכות השבות מוקנית אך לבני משפחה של יהודים טרם עלותם ארצה", ולפיכך, יהודים אזרחי ישראל – בין מלידה בין לאחר שמימשו את זכות השבות – אין בכוחם להקנות זכות של שבות לבני-זוגם הלא יהודים.
3.בנסיבות אלו דין העתירה להידחות, וכך אנו עושים. המערערת תשלם למשיב הוצאות בסכום של 10,000 ש"ח.
ניתן היום, ח' באייר התש"ע (22.4.10).
The court gave these rulings around the same time.
- עדנה אברהמי נ' ועדת הערעורים לפי חוק התגמולים ואח'HCJ 4714/09 · 22 April 2010
- אירינה דבדריאני ואח' נ' משרד הפניםHCJ 355/07 · 22 April 2010
- עו"ד שי חיימוב נ' שר המשפטים ואח'HCJ 2772/10 · 22 April 2010
- רזק מחמוד עיסא נ' לשכת היועץ המשפטי בבית אל ואח'HCJ 9165/07 · 22 April 2010
- סלאמה אלעול ואח' נ' שר הפניםHCJ 9166/07 · 22 April 2010
- סמ"ר משה לוי (שרון) נ' מדינת ישראלHCJ 9525/08 · 22 April 2010