כהן ורד נ' 1. ואח'

פסק-דין

מונחת בפנינו עתירה למתן צו להימנע מנתיחת גופת המנוחה, אם העותרת, כפי שיובהר. בית משפט השלום בחיפה (חס"מ 27146-05-16 כב' השופט א' גולדקורן) החליט בתאריך 12.5.2016 להורות על ניתוח הגופה וכן לעדכן אותו תוך 15 יום על שלבי החקירה.

בפתח הדיון הודיעו באי כוח הצדדים כי הגיעו להסכם חלקי לפיו ניתן לערוך את הניתוח באזור הצוואר והראש בלבד, ובהתאם לתוצאות יבחן הרופא האחראי על הניתוח אם יש צורך בניתוח מלא. בנוסף, קיימת מחלוקת האם חיוני לערוך ניתוח באזור ידי המנוחה.

המתווה הנורמטיבי המחייב מופיע בסעיפים 19 ו-26 לחוק חקירת סיבות מוות, תשי"ח-1958. על פי סעיפים אלה היה ומת אדם וקיים יסוד סביר לחשש שסיבת מותו אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה, כדי לברר את סיבת המוות על נסיבות המקרה, ניתן לערוך ניתוח שלאחר המוות. יצוין כי גישה זו אף תואמת את עמדת המשפט העברי, על פיה, כדי לדעת האם אדם "הפשיע", דהיינו עשה פשע, יש יסוד להתיר ניתוח גופה לאחר המוות (שו"ת ציץ אליעזר חלק ד, י"ד [א] בעמוד עט).

בענייננו, בת המנוחה מתנגדת לניתוח מטעמי מסורת וניתן להבין לליבה. עם זאת, תמונת החקירה בשלב זה מורכבת ודורשת את הבדיקה וכן ניתוח לאחר המוות. בן המנוחה הודה בביצוע מעשה הרצח, אך בהמשך חזר בו מההודאה במובנים שונים. כמו כן מתעוררות שאלות לגבי מצבו הנפשי על סמך דברים שמסר למשטרה.

בנסיבות אלו, וכדי לבחון את אמיתות ההודאה, ולנוכח הרקע הרפואי של המנוחה, הודיע בא כוח המדינה על דעתו של ד"ר קריספין, שאמור לערוך את הניתוח, את ההודעה הבאה: בשלב ראשון ייערך ניתוח ביחס לצוואר, הראש וידי המנוחה ולפי התוצאות יישקל אם יש צורך לערוך ניתוח מלא או חלקי נוסף. ייתכן מאוד שלא יהיה צורך בכך, אך הדבר בשלב זה איננו ברור. על פי העולה מהצהרת ד"ר קריספין ובא כוח המדינה ניתוח הגופה יערך בהיקף המינימלי הנדרש כדי לחקור את סיבת המוות. זאת במטרה לשמור כמה שיותר על כבוד המת ורגשות המשפחה.

בכפוף לאמור, העתירה נדחית. נוסיף ונפנה להחלטת בית משפט השלום לפיה שחרור הגופה יבוצע מיידית לאחר ביצוע הנתיחה. לשם כך יש ליצור קשר עם בא כוח העותרת.

ניתן היום, ה' באייר התשע"ו (13.5.2016).