סאמר רג'בי נ' משרד הפנים - מזרח ירושלים

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1.עתירה למתן צו על-תנאי, במסגרתה התבקש המשיב לנמק מדוע לא יעניק לעותר אזרחות ישראלית ודרכון ישראלי; ומדוע לא יזמן את העותר לשימוע לפניו.

2.ביום 21.4.2010 הגיש העותר בקשה להתאזרחות, ונענה כי בקשתו מסורבת מטעמים פליליים. לטענת העותר, התיקים הפליליים שנפתחו נגדו נסגרו, לא הוגש נגדו מעולם כתב אישום, ולא נשקפת ממנו כל סכנה. עוד קובל העותר על אי-זימונו לשימוע, שבו יוכל להתעמת עם הטענות שהועלו נגדו.

3.בתגובה מקדמית הודיע המשיב כי הוא נכון לבחון את בקשתו של העותר להתאזרחות פעם נוספת, וכך היה. ביום 6.11.2012 נערך לעותר שימוע בלשכת רשות האוכלוסין, וביום 28.1.2013 נשלחה אל העותר הודעה בדבר דחיית בקשתו, בנימוק כי: "מרבית חייך התגוררת מחוץ לתחום ישראל, וגם המעבר לתחום ישראל בשנת 2007, אינו מעיד על מרכז חיים חזק ומתמיד בישראל, ועל כוונות השתקעות עתידית בישראל כנדרש בחוק. עולה הרושם, כי הבקשה נועדה לבסס את המעמד בישראל, ולאפשר לאחר קבלת האזרחות, לשוב ולהתגורר בנכס באלראם" (מש/2). המשיב סבור, ובצדק, כי בנסיבות אלה העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה, ודינה להימחק.

4.אכן, מאז הגשת העתירה ארעו התפתחויות עובדתיות חדשות אשר שינו את פניה של העתירה. המשיב בחן את עניינו של העותר פעם נוספת, והחליט לדחות את בקשתו מנימוק אחר. לא טעמים פליליים עמדו במוקד ההחלטה המאוחרת, כי אם אי- עמידה בהוכחת מרכז חיים בישראל. כעת מונחת לפנינו החלטה מינהלית חדשה, אשר העותר, מטבע הדברים, לא התמודד עימה במסגרת העתירה המונחת לפנינו. במצב דברים זה, העתירה במתכונתה הנוכחית איננה רלוונטית עוד. הבסיס העובדתי שונה, והטענות אחרות.

5.העתירה נמחקת אפוא בזאת.

אין בכך כדי למנוע מן העותר לשוב ולעתור נגד ההחלטה החדשה, ככל שתהא לו עילה לעשות כן, על בסיס העובדות הרלוונטיות.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה באדר התשע"ג (7.3.2013).