מריה מרקינה נ' שר הפנים

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1.עניינה של עתירה דחופה זו (על-פי כותרתה) בבקשת העותר ת, מריה מרקינה, ליתן צו על-תנאי, ובהמשך צו מוחלט, אשר יורה לשר הפנים ליתן טעם, מדוע לא ימסור לאלתר את החלטתו בבקשתה של העותרת להאריך את זמן שהותה בישראל עד למתן החלטה בערר שהגישה נגד סירובו של שר הפנים להעניק לה מעמד עולה מכוח חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות).

2. ביום 7.10.2019, הגישה העותרת בקשה לקבלת מעמד עולה על סמך גיורה בחו"ל. בהחלטת רשות האוכלוסין וההגירה מיום 10.5.2020 – נדחתה בקשתה, שכן לאחר בחינת כלל הנתונים, הרשות לא התרשמה "מכנות הגיור". עוד נקבע, כי על העותרת לעזוב את הארץ בתוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה, וכי באפשרותה להגיש ערר על ההחלטה בתוך 21 ימים.

3.העותרת טוענת, כי הגישה ערר על ההחלטה בתוך 21 הימים שנקצבו בהחלטה, ובד בבד ביקשה לדחות את מועד עזיבתה את הארץ עד למתן החלטה בערר שהגישה. משבקשותיה בעניין דחיית מועד עזיבתה את הארץ, לא נענו פעם, פעמיים ושלוש – פנתה ובאה לבית משפט זה והגישה את עתירתה.

4.ביום 8.7.2020 הודיענו ב"כ העותרת, כי לאחר הגשת העתירה התברר כי עוד ביום 2.6.2020, קודם שהוגשה העתירה, נדחתה בקשת העותרת להאריך את מועד שהייתה בישראל עד לבירור הערר לגופו. לדבריו, ההחלטה לא התקבלה אצלו או אצל מרשתו, ומשכך טעו השניים לחשוב, כי שר הפנים אינו מגיב לפניותיה, ולפיכך הוגשה העתירה. עוד ציין ב"כ העותרת, כי מאז ניתנה גם החלטה בערר לגופו; הערר נדחה.

5.בנסיבות הללו, אין עוד טעם בעתירה הנוכחית. בכוונת העותרת לפנות בעתירה נגד החלטת שר הפנים לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. ב"כ העותרת מבקש למחוק את העתירה, ולהורות על השבת האגרה למרשתו, אשר "הפרוטה אינה מצויה בכיסה". ב"כ שר הפנים מסר את הסכמתו; הן למחיקת העתירה, הן להשבת האגרה.

6.אשר על כן, בהתאם להסכמת הצדדים, נמחקת העתירה בזאת.

האגרה תוחזר לעותרת באמצעות בא-כוחה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א בתמוז התש"פ (13.7.2020).