עמירה מוסא נ' משטרת ישראל - מחוז ירושלים ואח'

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.העתירה שבפנינו מכוונת – כך על-פי האמור בה – להביא לכך שיתאפשר לעותר לעיין בתיקי חקירה בעניינו.

2.בשנת 2013, בעקבות תלונות שהוגשו נגדו, נעצר העותר ונפתחה נגדו חקירה על-ידי משטרת ישראל, בין היתר בחשד להצתה של כלי רכב ולגרימת חבלה לרכוש. לאחר סיום החקירה הועבר הטיפול בתיק לפרקליטות מחוז ירושלים, אשר החליטה בחודש פברואר 2014 לסגור את תיק החקירה מחוסר ראיות. להשלמת התמונה יצוין כי העותר הגיש בקשה לשינוייה של עילת הסגירה, ובחודש יולי 2015 זו התקבלה ועילת הסגירה שונתה לחוסר אשמה.

3.במקביל, פנה העותר לפרקליטות מחוז ירושלים בבקשה לאפשר לו לעיין בתיק החקירה לצורך נקיטת הליכים משפטיים. זאת, מאחר שלטענת העותר הליכי החקירה גרמו לפגיעה בפרנסתו לאחר שעיריית ירושלים החליטה להפסיק את העסקתו כקבלן. לטענת העותר, לאחר מספר התכתבויות שהתנהלו בינו לבין נציגי הפרקליטות, נאמר לו בשיחה טלפונית כי הוא רשאי לעיין בתיק החקירה ולצלם אותו. אולם, כך נטען, כאשר הגיע בא-כוחו לקבל את תיק החקירה נמסר לו כי העיון בתיק אושר רק ביחס להודעת העותר שנגבתה ממנו במהלך החקירה, ולפיכך לא ניתן למסור לו את יתר המסמכים שבתיק. העותר פנה במכתב לפרקליטות ובו הלין על ההחלטה, ומשלא קיבל מענה שהשביע את רצונו, הגיש את העתירה דנן.

4.לטענת העותר, סירובם של המשיבים לאפשר לו עיון מלא בתיק החקירה בעניינו מנוגד לעקרונות הקבועים בהנחיה מס' 14.8 של פרקליט המדינה שעניינה "בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק חקירה". העותר טוען כי יש לו אינטרס לגיטימי לעיון בתיק – הגשת תביעה אזרחית נגד המתלונן וכן פניה לעיריית ירושלים על מנת לנקות את שמו ולאפשר את המשך העסקתו.

5.בתגובה המקדמית שהוגשה על-ידי המשיבים צוין כי כבר בחודש יולי 2017 נמסר לעותר כי יש באפשרותו לעיין בחומרי החקירה, וכי בחודש אוגוסט 2017 התייצב בא-כוח העותר במשרדי פרקליטות מחוז ירושלים לצורך כך, אם כי מסיבה שאינה ברורה למשיבים העיון לא הושלם. העתירה עצמה הוגשה רק ביום 31.5.2018. כן ציינו המשיבים כי "העותר מוזמן לשוב ולעיין בחומרי החקירה בתיקים המצויים בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) על פי הפרוצדורה המקובלת".

6.בתגובת העותר שהוגשה ביום 12.9.2018 נטען כי רק לאחר הגשת העתירה הותר לו עיון בתיק החקירה המלא, וכי בראשית חודש אוגוסט 2018 נמסר לבא-כוחו העתק של התיק, הכולל מסמכים ומספר תקליטורים ובהם תיעוד מצולם של החקירה. עם זאת, העותר ציין כי "בחלק מן התקליטורים כלל לא ניתן לצפות בחומר הדיגיטלי, שלכאורה הועתק בהם". על כן, העותר ביקש "להורות על המצאה מלאה של חומר החקירה". כמו כן, העותר ביקש לחייב את המשיבים בהוצאותיו בהתחשב בכך שהחומר נמסר לו רק לאחר הגשת העתירה.

7.בהתאם להחלטה שניתנה, המשיבים הגישו תגובה משלימה ביום 16.9.2018. המשיבים טענו כי לעותר נמסר העתק מכלל חומרי החקירה כפי שהם מצויים בידי המשיבים, וכי העתירה הגיעה בכך לכדי מיצוי. בנוגע לטענתו של העותר כי אינו מצליח לצפות בחומר הדיגיטלי נטען כי היא הועלתה בכלליות, כי העותר לא פירט מהם התקליטורים הבעייתיים לשיטתו, וכי אף לא ברור האם הקשיים האמורים אינם נובעים מטעמים הקשורים בעותר עצמו. באשר לבקשה לפסיקת הוצאות, הדגישו המשיבים כי העתירה הוגשה בחלוף עשרה חודשים מהמועד שבו ביקר בא-כוח העותר במשרדי הפרקליטות לצורך עיון בחומרי החקירה, וכן ציינו כי פרקליטות המחוז מטפלת בכל זמן נתון בבקשות רבות לעיון בתיקים, בנוסף לעבודתה השוטפת הרגילה. על רקע זה, כך נטען, קיים קושי רב לשחזר את האירועים שהתרחשו בעניינו של העותר ושבגינם לא הושלם העיון בחומר החקירה במועד מוקדם יותר.

8.לאחר שעיינו בטענות הצדדים אנו סבורים שהעתירה אכן מיצתה עצמה בשלב זה. הסעד העיקרי שביקש העותר ניתן לו, ואין צריך לומר שכל עניין טכני הנוגע לאיכותם של תקליטורים מסוימים ניתן לבירור פשוט בדרכים המקובלות. אנו סבורים אפוא כי בשלב זה לא נדרשת התערבות שיפוטית נוספת, ומטעם זה על העתירה במתכונתה הנוכחית להידחות. עם זאת, אין צריך לומר שזכויותיו של העותר שמורות לו בכל הנוגע להיבטים שצוינו בפסקה 6 לעיל אם לא יקבל מענה מתאים. חזקה על הצדדים שיפעלו בשלב זה להשלמתו של הליך העיון במהירות תוך שיתוף פעולה.

9.באשר לבקשת העותר לפסיקת הוצאות – העתירה אכן כללה התייחסות לפניות מטעם בא-כוחו של העותר למשיבים בעבר, אך לא נמצא בה מענה או התייחסות לקשר עמו מאז חודש יולי 2017, ואף בתגובה מטעם העותר ההתייחסות לעניין זה הייתה לקונית בלבד. בנסיבות אלה, ובשים לב לאמור בתגובת המשיבים, לא מצאנו כי התקיימו אמות המידה המצדיקות פסיקת הוצאות.

10.סוף דבר: העתירה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד בתשרי התשע"ט (3.10.2018).