Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

האיגוד הארצי לקציני ים- הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' שר התחבורה והבטיחות בדרכים ואח'

HCJ 4683/15 was decided on 13 March 2016.

The court's decision, in its own words.

אשר על כן, העתירה נדחית בלא צו להוצאות.

3 justices heard the case, and the ruling came on 13 March 2016.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 4683/15
Opened
2015
Decided
13 March 2016
Length
2 pages

The panel

  • י' עמית
  • צ' זילברטל
  • א' שהם

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 4683/15 האיגוד הארצי לקציני ים- הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' שר התחבורה והבטיחות בדרכים ואח' (13.3.2016)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 4683/15

לפני: כבוד השופט י' עמית · כבוד השופט צ' זילברטל · כבוד השופט א' שהם

העותר: האיגוד הארצי לקציני ים- הסתדרות העובדים הכללית החדשה

נגד

המשיבים: 1. שר התחבורה והבטיחות בדרכים · 2. מנהל רשות הספנות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים · 3. שר הכלכלה · עתירה למתן צו על תנאי וצו מוחלט

בשם העותר: עו"ד ד"ר מורן סבוראי ועו"ד אמיר בשה

בשם המשיבים: עו"ד רועי שויקה

פסק-דין

השופט י' עמית:

בפנינו עתירה בגדרה מבקש העותר, האיגוד הארצי לקציני ים, להבטיח את העסקתם של אנשי צוות ישראליים באניות ובכלי שיט הפוקדים את נמלי ישראל או מבצעים פעילות של ספנות חופית (להלן: כלי שיט).

1.בגדרי העתירה, נתבקש המשיב 1, שר התחבורה והבטיחות בדרכים, להתקין תקנות לפי סעיף 34 ("הסדרים להבטחת צוות ישראלי") לחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973 (להלן: החוק), שיבטיחו את העסקתם של אנשי צוות ישראליים. מהודעתו המעדכנת של המשיב 1 מיום 29.2.2016, עולה כי ביום 15.2.2016 אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות את תקנות הספנות (ימאים) (ציוות אניות וגוררות בצוות ישראלי), התשע"ו-2016, העוסקות בהבטחת העסקתם של אנשי צוות ישראליים באוניות הפוקדות באופן סדיר ובלתי סדיר נמל בישראל (להלן: התקנות). כמו כן, הובהר כי בהמשך לאישור הוועדה, ביום 24.2.2016 המשיב 1 חתם על התקנות, וכי בימים הקרובים יועברו התקנות לפרסום ברשומות. בנסיבות אלו, לעמדת המשיב 1, העתירה מתייתרת.

2.לעמדת העותר, עתירתו טרם מוצתה, כיוון שבמסגרתה עתר לסעדים נוספים שלטעמו לא באו על פתרונם במסגרת התקנת התקנות: הסעד הראשון, עניינו בפרשנות סעיפי החוק המורים על העסקתם של אנשי צוות ישראליים בכלי שיט. לטענת העותר, הפרשנות הנכונה לסעיפים הנ"ל מחייבת העסקת אנשי צוות ישראליים בכלי שיט ככל שאין מניעה אובייקטיבית שאינה מאפשרת את העסקתם. העותר מבקש מבית המשפט להצהיר כי הפרשנות המוצעת על ידו היא הפרשנות הנכונה להוראות החוק; עניינו של הסעד השני הוא היעדר אכיפה באשר לאי-העסקתם של אנשי צוות ישראליים בכלי שיט. העותר מבקש מבית המשפט להורות למשיבים לבצע אכיפה כאמור, או להצהיר על חובתם לעשות כן.

3.לאחר שעיינו בטיוטת התקנות, מצאנו כי אין מקום לסעד ה"פרשנות" ולסעד ה"אכיפה" שביקשו העותרים, באשר על פניו יש בתקנות כדי לחייב העסקת אנשי צוות ישראליים בכלי השיט, למעט בנסיבות ייחודיות של השבתת כלי השיט מפעילות מסחרית לתקופה ממושכת, או בדרך של קבלת פטור מהמפקח על הימאים. התקנות מקנות למשרד התחבורה סמכות לאכוף את החובה הקבועה בחוק להעסקתם של אנשי צוות ישראליים ואף כוללות סנקציה בדמות מאסר של שישה חודשים או קנס כקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, במקרה של הפרת החובה האמורה.

4.בנסיבות האמורות, העותר קיבל את מבוקשו והמשך הדיון בעתירה מתייתר. ככל שהעותרים סבורים שיש מקום לשינוי התקנות, יכבדו ויגישו עתירה מחודשת ובה יפרטו את טענותיהם.

אשר על כן, העתירה נדחית בלא צו להוצאות.

ניתן היום, ג' באדר ב' התשע"ו (13.3.2016).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools