גולן שירצקי נ' משרד החינוך ואח'

פסק-דין

השופט י' אלון:

1.העותר, תלמיד כיתה י"ב בבית ספר תיכון ברעננה עותר בפנינו כנגד שרת החינוך, משרדה ומנכ"ל המשרד, כי נורה להם לתת לו ולחבריו "הקלות ו/או רפורמות שיעלו את סיכויי התלמידים להצליח בבחינות הבגרות, הנערכות בימים אלה", וזאת עקב פגיעותיה של השביתה של ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים. עוד עותר הוא לקביעת "תוכניות השלמה" כהגדרתן בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953. בין לבין מבקש העותר כי נוציא צו ביניים למשיבים המורה להם ליתן לו ולחבריו לאלתר את ההקלות והרפורמות בבחינות הבגרות, ולקבוע לאלתר את תוכניות ההשלמה.

בנימוקי העתירה נטען, כי "בשנת הלימודים הנוכחית" הושבתו תלמידי התיכון מלימודיהם משך 26 ימים, וכתוצאה מכך נמנעה האפשרות ממנו ומחבריו הניגשים לבחינות הבגרות – לקבל את מלוא החומר הקבוע בתוכנית הלימודים.

2.דא עקא, העותר ובאי כוחו לא פנו – בטרם הגישו עתירה זו – אל מי מהמשיבים בבקשה מהבקשות הנעתרות על ידם לראשונה בפנינו.

העתירה אינה מפרטת פניה כלשהי שפנה העותר אל מי מהמשיבים, ואינה מעלה כמובן טענה כלשהי בדבר סירובו של מי מהם לפניה שכזו שלא נעשתה.

בכך, מבקש למעשה העותר לעשות בית משפט זה לרשות המינהלית עצמה. מתוך כך – דין העתירה להידחות על הסף.

העתירה אינה מעלה על פניה, ואף אינה טוענת, להחלטה זו או אחרת של מי מהמשיבים שנעבירנה תחת ביקורתנו. החלטה שכזו אינה בנמצא, שכן העותר לא פנה אל מי מהם בבקשה לעניין זה.

ביקורתו של בית משפט זה על רשויות המינהל לא תיעשה אלא שעה שנמצאים בפנינו מעשה או החלטה של הרשות המינהלית, ורק לאחר שהעותר פנה בראשונה אל אותה הרשות בטרם עתר בפנינו על החלטתה (ראו לדוגמה בג"ץ 2421/94 אל-טללגה נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 94(2) 1823; בג"ץ 3383/02 ינוקשוילי נ' מדינת ישראל – משרד הפנים, תק-על 02(2) 986; בג"ץ 1452/05 אחמד נ' משרד הפנים, תק-על 06(4) 432).

כל אלה לא מתקיימים בעתירה שלפנינו ועל כן דינה להדחות על הסף.

נוסיף ונציין, כי גם עילת העתירה לגופה, דהיינו "רמת הקושי" של בחינות הבגרות והיקף תוכנית הלימודים אינם על פני הדברים מסוג הנושאים שבית משפט זה יעביר תחת ביקורתו.

העתירה נדחית איפוא על הסף.

ניתן היום, ג' בסיון התשס"ז (20.5.2007).