Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

מית'ה אבו סהיון ואח' נ' שר הפנים - משרד הפנים ואח'

HCJ 4929/02 was decided on 11 May 2003.

The court's decision, in its own words.

בא-כוח העותרים חתר לשכנענו שבשל הנסיבות החריגות שבגדרן ניסה העותר לרצוח את אשתו הראשונה, אין להצמיד לו תווית של עבריין, באופן שתישלל מן העותרים האפשרות לקיים חיי משפחה משותפים בישראל. שקלנו את טענותיו ומסקנתנו היא כי לנוכח חומרת המעשה שבעטיו הורשע העותר על-ידי בית-המשפט הירדני, רשאים היו המשיבים לאמץ את המלצת משטרת ישראל ולדחות על הסף את בקשת העותרים. לא מן הנמנע, שבחלוף שנים - שבמהלכן לא תיזקף לחובת העותר כל מעורבות פלילית נוספת - יהיה בידי העותרים לחדש את בקשתם.

3 justices heard the case, and the ruling came on 11 May 2003.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 4929/02
Opened
2002
Decided
11 May 2003
Length
2 pages

The panel

  • אליהו מצא
  • יעקב טירקל
  • אליעזר ריבלין

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 4929/02 מית'ה אבו סהיון ואח' נ' שר הפנים - משרד הפנים ואח' (11.5.2003)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 4929/02

בפני: כבוד השופט א' מצא · כבוד השופט י' טירקל · כבוד השופט א' ריבלין

העותרים: 1. מית'ה אבו סהיון · 2. סוהיל אבו סהיון

נגד

המשיבים: 1. שר הפנים - משרד הפנים · 2. מנהל הלשכה האזורית למינהל אוכלוסין · 3. היועץ המשפטי לממשלה · עתירה למתן צו-על-תנאי וצו-ביניים

תאריך הישיבה: ט' באייר תשס"ג (11.5.03)

בשם העותרים: עו"ד ט' מזאריב

בשם המשיבים: עו"ד ע' אטינגר

פסק-דין

העותרת 1, אזרחית ישראל, נישאה לעותר 2, נתין ירדן. בקשתם שיוענק לעותר מעמד בישראל, במסגרת איחוד משפחה עם העותרת, נדחתה על-ידי המשיבים על הסף. הטעם לדחיית הבקשה כאמור נעוץ בעובדה כי בהיותו בירדן הורשע העותר בניסיון לרצוח את אשתו הראשונה בדקירות סכין וריצה על כך שישה חודשי מאסר.

בא-כוח העותרים חתר לשכנענו שבשל הנסיבות החריגות שבגדרן ניסה העותר לרצוח את אשתו הראשונה, אין להצמיד לו תווית של עבריין, באופן שתישלל מן העותרים האפשרות לקיים חיי משפחה משותפים בישראל. שקלנו את טענותיו ומסקנתנו היא כי לנוכח חומרת המעשה שבעטיו הורשע העותר על-ידי בית-המשפט הירדני, רשאים היו המשיבים לאמץ את המלצת משטרת ישראל ולדחות על הסף את בקשת העותרים. לא מן הנמנע, שבחלוף שנים - שבמהלכן לא תיזקף לחובת העותר כל מעורבות פלילית נוספת - יהיה בידי העותרים לחדש את בקשתם.

העתירה נדחית.

ניתן היום, ט' באייר תשס"ג (11.5.03).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools