המרכז לפלורליזם יהודי – ואח' נ' משרד החינוך ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

העותר, המרכז לפלוריזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת, ביקש להחיל על מוסדותיו של משיב 2 – מרכז החינוך העצמאי לתלמודי תורה ובית ספר בית יעקב, את הכלל הנוהג במוסדות החינוך הרשמי בנוגע למימון הסעות תלמידים למוסד הקרוב ביותר. כמו כן, ביקש העותר כי יוקם מנגנון לפיקוח על השימוש בכספי ההסעות, כדי לוודא שהם יוצאו לייעודם בלבד.

בחודש תשרי התשס"ח (ספטמבר 2007) הודיע משיב 1, משרד החינוך, כי גובש הסכם עם משיב 2 במסגרתו הסכים האחרון לקבל על עצמו את נוהל הסעת התלמידים בו גלום עקרון "המוסד הקרוב". כמו כן, נקבע מנגנון פיקוח (ראו סעיף 7 להסכם). עם זאת, חל שיהוי בהפעלת ההסכם, הואיל והתעורר קושי בהגדרת הנתונים המיוחדים לתלמידי החינוך העצמאי לצורך שילובם במערכת הממוחשבת המשמשת את משרד החינוך (GIS). בתקופה שחלפה מאז הוסדר גם עניין זה, ובעקבות כך הועברה למשיב 2 בחודש שבט התשס"ח (ינואר 2008) רשימת התלמידים הזכאים להסעות, והוא התבקש להעביר את הערותיו בתוך שבועיים. משהשתהה משיב 2 בתגובתו, הודיע לו משרד החינוך בחודש אדר ב' התשס"ח (מרץ 2008), כי אם תגובתו לא תתקבל בתוך 14 ימים, יראה המשרד את רשימת התלמידים כרשימה סופית.

בהודעה שהגיש משיב 2 לבית המשפט ביום י"א בניסן התשס"ח (16.4.08), הוא העלה שורה של טענות כנגד העמדה בה נוקט משרד החינוך. נטען, בין היתר, כי מערכת ה- GIS בה עושה משיב 1 שימוש, ישימה למערכת החינוך הרשמית הפועלת על פי "אזורי רישום", אך אינה מתאימה למערך החינוך העצמאי, בו השיטה הנוהגת היא "מוסדות על אזוריים", ואת אלה יש למפות בטרם ניתן יהיה ליישם את עיקרון "בית הספר הקרוב".

את ההסתייגויות האמורות דחה משיב 1. בהודעה מיום כ"ד באייר התשס"ח (29.5.08) הוא הבהיר, כי החל משנת הלימודים התשס"ט ישולמו למשיב 2 החזרים על הוצאות הסעה של תלמידים, רק עבור אלה שמערכת ה- GIS תמצא כי מוסד הלימודים הקרוב למקום מגוריהם, המתאים מבחינת השתייכותו למשיב 2 ומבחינת מגדרו/ה של התלמיד/ה, מצוי במרחק המחייב את הסעתם לבתי הספר. ובמלים אחרות, החל משנת הלמודים הבאה, יוחל על מוסדות החינוך של משיב 2 העיקרון החל על כלל מוסדות החינוך הרשמי, גם אם הדבר יהיה כרוך בהפחתת מספר התלמידים שיימצאו זכאים למימון הסעותיהם ביחס לנקודת הפתיחה שלפני הפעלת מערכת ה- GIS.

אנו סבורים כי בהצהרה והתחייבות אלו של משיב 1 ניתן מענה מלא לעתירה, וחזקה על משיב 1 כי ימלא אחריהן גם מבלי שינתן נגדו פסק-דין. אשר על כן, אנו מחליטים למחוק את העתירה.

המשיב 1 ישלם לעותר שכר טרחתו של בא-כוחו בסכום של 10,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ט באייר התשס"ח (3.6.08).