דניאל מקמלאן נ' מרכז לגביית קנסות ואח'

פסק-דין

בעתירה זו מבקש העותר כי נורה למשיב לקזז את חובו כלפי המדינה, עם חובות אחרים שהמדינה חייבת כלפיו. כעולה מהעתירה, החוב הנטען נובע מהוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח, שהעותר חוייב לשלם למדינה בבג"ץ 445/95, והוא מבקש לקזזו כנגד חוב המדינה אליו, על סך 5,000 ש"ח, הנובע מהוצאות משפט שהמדינה חוייבה לשלם לעותר בבג"ץ 4379/91 "ו/או מכל חוב אחר של המדינה".

המדינה בתגובתה לעתירה מבקשת לדחות את העתירה על הסף, וכן מביאה היא נימוקיה לדחיית העתירה לגופה. לכאורה, המדובר בסכסוך כספי בין העותר למדינה ולפיכך אין מקומו בבית משפט זה.

אף על פי כן בחנו את טענות הצדדים לגופן, ונחה דעתנו כי דין העתירה להדחות.

החוב שהעותר טוען כי המדינה היתה חייבת לו הוא משנת 1992, ועל פי המסמך מש1/ שצורף לתגובת המדינה, חוב זה שולם לעותר בשנת 1993, לאחר שקוזז ממנו שכר טרחת עורך דין שהעותר חוייב בו בתיק אחר (בג"ץ 2877/91).

החוב שהעותר מאשר כי נפסק לטובת המדינה בתיק 445/95 נובע מפסק דין שניתן ביום 2.1.96, לאחר שההתחשבנות הקודמת הסתיימה, וכעולה מתגובת המדינה ביחס לחוב זה נפתחו הליכי הגבייה על ידי המרכז לגביית קנסות המתמשכים עד היום הזה.

יצויין, כי העותר מעלה בעתירתו טענות הנוגעות לחובות הדדיים נוספים בינו לבין המדינה, אך בעניינים של אלה תלוי ועומד הליך בבית משפט השלום בירושלים.

אשר על כן, דין העתירה להידחות.

ניתן היום, ט' בכסלו תש"ס (18.11.99).