אורי גלבוע, עו"ד נ' ההתאחדות הישראלית לברידג' ואח'

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.העותר משמש מאז שנת 2000 כאב בית הדין של המשיבה 1. ביום 12.5.2006 התכנסה הועידה הארצית של המשיבה 1 לבחירת נושאי תפקידים שונים ובמסגרת זו בחרה אב בית דין חדש. הוועידה הוסיפה וקבעה כי אב בית הדין יהא מוסמך לבחור את יתר חברי בית הדין וכן כי מועצת המשיבה 1 תאשר את הרכב בית הדין בישיבתה הבאה. בית הדין היוצא בראשות העותר קבע כי החלטה זו פגומה וכי לא ניתן לקיימה והורה על כינוס ועידה ארצית יוצאת מן הכלל. לאחר מכן הורה המשיב 2 גם הוא על כינוס ועידה ארצית יוצאת מן הכלל בירושלים ביום 30.6.2006, בין היתר לשם בחירת חברי בית הדין הארצי.

2.בעתירה שבפנינו טוען העותר כי החלטת הוועידה הארצית בדבר אופן הרכבת בית הדין החדש פסולה ומנוגדת לתקנון המשיבה 1 ולפיכך הוא מבקש כי הוועידה הארצית תתכנס במועד ובמקום שהוצע על ידי בית הדין היוצא וכי באותו מועד ייבחר בית הדין החדש על פי הקבוע בתקנון. עוד מבקש העותר כי תיאסר הצבעה באמצעות יפויי כוח וכן כי יינתן צו ביניים המורה למשיבים להימנע מקיום הוועידה הארצית ביום 30.6.2006.

3.בהחלטתי מיום 27.6.2006 התבקש העותר להבהיר מתוקף איזו הוראה שבדין על בית משפט זה לדון בעתירתו. בתגובתו ציין העותר כי המשיבה 1 היא הגוף הרשמי המייצג את מדינת ישראל באליפויות שונות והיא זוכה למימון מאת משרד החינוך, התרבות והספורט. מכאן, לשיטתו, שמדובר בגוף ציבורי החייב בכללי מינהל תקינים ולטענתו סמכותו של בית משפט זה לדון בעתירה נובעת מכוח סעיפים 15(ג) ו-(ד)(3) לחוק יסוד: השפיטה.

4.דין העתירה להידחות על הסף. על פי סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה אכן מוסמך בית המשפט הגבוה לצדק ליתן סעד למען הצדק בעניינים שאינם מצויים בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, אך אין זה המקרה שלפנינו. המשיבה 1 הינה עמותה רשומה המהווה תאגיד הכשר לכל חובה וזכות והיא פועלת מכוח תקנון העמותה עליו מבסס העותר את טענותיו. משכך עניין לנו בסכסוך אזרחי מובהק שיש לברר בערכאות האזרחיות. מסקנה זו מתחזקת נוכח הוראת סעיף 9 לחוק העמותות, תש"ם-1980 הקובע כי דין תקנון העמותה כדין חוזה בין העמותה לבין חבריה ובינם לבין עצמם. די בטעמים אלה על מנת שבית המשפט הגבוה לצדק יימנע מלהידרש לעתירה (ראו והשוו: בג"ץ 5353/94 בש"ם-בוחרי ש"ס מאוכזבים נ' מפלגת ש"ס-התאחדות הספרדים העולמית, תק על 94(3) 1364 (1994); בג"ץ 2313/04 פורמן נ' מפלגת "שינוי", תק על 2004(1) 2601 (2004); בג"ץ 9167/05 מלחם נ' ועדת הקבלה לפקולטה לרפואה, תק על 2005(4) 512 (2005)).

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, ג' בתמוז התשס"ו (29.6.2006).