חב' הקרן ליד מדרשת א"י בע"מ נ' שר הבטחון ואח'

פסק-דין

הנשיא א' ברק:

עניינה של העתירה הוא תוואי גדר הביטחון העובר צפונית לכפר נבי סמואל. תוואי הגדר באזור זה הוא חלק מתוואי גדר הביטחון במרחב ביר נבאללה (ראו בג"ץ 4289/05, בג"ץ 4457/05, בג"ץ 3139/06, בג"ץ 3632/06 ובג"ץ 3900/06).

1.העותרת הינה חברה פרטית ישראלית. היא מאוגדת גם על-פי הדין החל באזור. העותרת עוסקת, בין השאר, ברכישת קרקעות בשטחי האזור, וברישומן בלשכת רישום המקרקעין. במסגרת עיסוקה, רכשה העותרת קרקעות באזור הכפרים נבי סמואל, אל-ג'יב, ובית אכסא. טענת העותרת היא כי תוואי הגדר המתוכנן מצפון לנבי סמואל בנוי בחלקו על קרקעות אשר בבעלותה. שבע חלקות קרקע אשר רשומות על-שם העותרת, או אשר נמצאות בהליכי רישום, נפגעות ישירות כתוצאה מהקמת הגדר. בנוסף, שש חלקות קרקע נוספות נותרות מצידה ה"פלסטיני" של הגדר, בתחום אל-ג'יב. העותרת ציינה כי היא מצויה במשא ומתן עם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביהודה ושומרון, אשר בסיומו אמור להיחתם הסכם חילופין במסגרתו הממונה יקבל את קרקעות העותרת באזור נשוא העתירה, ואילו העותרת תקבל אדמות מדינה במקום אחר. טענת העותרת היא שהפגיעה בקרקעותיה והותרת קרקעות מצידה ה"פלסטיני" של הגדר תפגע פגיעה קשה בערך הקרקע ובעמדת המיקוח של העותרת במשא ומתן. הנה כי כן, טענת העותרת היא שתוואי הגדר פוגע פגיעה קשה בקניינה. העותרת מציעה להסיט את התוואי בכ-200 מטר צפונה, לכיוון מורדות נבי סמואל. תוואי זה, לטענת העותרת, ימנע את הפגיעה בה. דעתה היא שלא יהיה בהסטת הגדר כדי להפחית בתועלתה הביטחונית. לפיכך, בקשת העותרת היא כי נורה על תיקון תוואי הגדר כך שתימנע הפגיעה בהם.

2.המשיבים מבקשים שנדחה את העתירה. עמדתם היא שדין העתירה להידחות על הסף, עקב השיהוי הרב בהגשתה. תוואי הגדר במרחב ביר-נבאללה נקבע לפני זמן רב, ומזה חודשים רבים הוא מצוי בהתדיינות משפטית בפני בית משפט זה. במשך תקופה זו, לא ראתה העותרת להצטרף כצד להליכים המתנהלים ולהעלות את טענותיה.עמדת המשיבים היא שדין העתירה להידחות אף לגופה. לטענתם הפגיעה בקניינה של העותרת היא קטנה. זאת משום שחלק מהחלקות מצויות בתחום הפארק המוכרז נבי סמואל, וביחס אליהן חלה תכנית מתאר שאינה מאפשרת בניית מבנים חדשים למגורים. חלקן האחר של החלקות מצוי בשטח שייעודו התכנוני הינו חקלאי. זאת ועוד, עמדת המשיבים היא שהזזת התוואי צפונה, כבקשת העותרת, תפגע פגיעה ממשית ביכולת השליטה מתוואי התגדר על השטח המצוי מצפון לגדר, בתוך מרחב ביר נבאללה. התוצאה תהיה פגיעה ממשית ביכולת ההגנה על "אצבע גבעת זאב" ועל כביש 436 המוביל מגבעת זאב לירושלים. כמו כן מציינים המשיבים כי שינוי תוואי הגדר כבקשת העותרת יבוא על חשבון פגיעה דומה בחלקות פרטיות של פלסטינים תושבי האזור. מסקנת המשיבים היא שהפגיעה בעותרת הינה נחוצה מבחינה ביטחונית, ומידתית בהיקפה. לפיכך, דין העתירה להידחות.

3.לאחר ששמענו את טענות הצדדים ועיינו בהודעותיהם, נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות. מקובלת עלינו עמדתו של המפקד הצבאי לפיה מבחינה ביטחונית, תוואי הגדר הנוכחי, המאפשר שליטה מיטבית על השטח שמצפון לגדר, ובכלל זה איזור גבעת זאב וכביש 436, עדיף באופן משמעותי על התוואי המוצע על-ידי העותרת. התועלת הביטחונית של תוואי הגדר הנוכחי, על פני התוואי המוצע על-ידי העותרת, היא, אם כן, רבה. מנגד, אין לומר שהפגיעה בעותרת היא קשה באופן בלתי מידתי. שטח הקרקע שנתפס לצורך בניית הגדר הינו קטן יחסית, ובו ממילא לא ניתן לבנות בנייה למגורים. המשיבים הבהירו כי ישולמו לעותרת דמי שימוש עבור הקרקע שנתפסה. הפגיעה הנטענת באינטרס הכספי של העותרת אינה יכולה להוות שיקול כנגד תוואי הגדר שנקבע, כאמור, משיקולים ביטחוניים מובהקים. מכל מקום, וככל שהעותרת סבורה שנגרם לה נזק כספי, פתוחה בפניה הדרך לפנות לערכאות המוסמכות לדון בכך. לא למותר לציין כי הסטת התוואי צפונה, אף לו הייתה אפשרית מבחינה ביטחונית, הייתה כרוכה בפגיעה בחלקות קרקע אחרות. מקובלת עלינו עמדתו של המפקד הצבאי לפיה לעניין זה אין כל עדיפות לעותרת על פני נפגעים אפשריים אחרים. סוף דבר, לא נפל כל פגם בשיקול דעתו של המפקד הצבאי בקביעת תוואי גדר ההפרדה באזור נשוא העתירה, ואין כל עילה להתערבותנו. לפיכך, העתירה נדחית.

ה

השופטת ד' ביניש:

אני מסכימה.

ש ופטת

השופטת א' פרוקצ'יה:

אני מסכימה.

ש ופטת

הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק.

ניתן היום, כ"א באב התשס"ו (15.08.2006).