דידי סיבוני נ' מדינת ישראל

פסק-דין

השופט מ' חשין:

בית-המשפט המחוזי (השופטים צ' סגל, מ' שידלובסקי-אור ומ' גל) הרשיע את העותר, ברוב דעות, ברצח אישתו (תפ"ח (י-ם) 3002/00). השופט גל, בדעת מיעוט, סבר אף הוא כי העותר קיפח את חיי אישתו אלא שלדעתו ראוי היה להרשיעו בהריגה בלבד. העותר ערער על הרשעתו בדין, ובית-המשפט העליון (מפי השופט לוי ובהסכמת השופטים שטרסברג-כהן ואנגלרד), אישר בפסק דין ארוך ומפורט, פה‑אחד, את הרשעתו של העותר ברצח (ע"פ 334/02). העותר סבור כי הרשעתו ברצח בטעות יסודה וטוען הוא כי בחקירת המשטרה שהובילה להרשעתו, וכמותה בפסקי הדין בשתי הערכאות, נפלו פגמים וכשלים מהותיים המחייבים את זיכויו, ולמיצער מחייבים הם בחינה מחדש של הרשעתו. טענותיו של העותר הועלו גם בהליך של משפט חוזר, אלא שהליך זה נמחק לבקשת העותר, ללא דיון לגופו של עניין ומבלי לפגום בזכותו לפנות בבקשה חדשה למשפט חוזר (מ"ח 4034/04).

2.עתירתו הנוכחית של העותר סבה אף היא את הרשעתו וכוללת היא בקשות מבקשות שונות: חלקן לקיום בדיקות חדשות, חלקן עניינן בחומר חקירה שנאסף וחלקן נסבות על סגירת תיקים פליליים אחרים שנפתחו כנגדו. ובלשונו של העותר בפתח העתירה:

בית המשפט הנכבד יתבקש להורות למשיבה כדלקמן:

1.לפרט ולנמק מדוע מסרבת המשיבה לאפשר לעותר לעבור את בדיקת "המבחן המשולש" [בדיקת פוליגרף, חקירה תחת היפנוזה וחקירה לאחר שקיבל "זריקת אמת" - מ' ח'] או לחילופין להורות למשיבה לאפשר לעותר לעבור בדיקה זו.

2.להורות למשיבה לענות על השאלות והתהיות שיפורטו [בעתירה], שעליהן לא קיבל העותר תשובה מהמשיבה למרות פניותיו הרבות.

3.להורות למשיבה להמציא לעותר תמציות חקירה בתיקים, שייתכן ויתגלו כשייכים במישרין או בעקיפין לתיקו הפלילי של העותר, כפי שיפורט [בעתירה].

4.להורות למשיבה להודיע לעותר רשמית על סגירת הת"פ שנפתחו כנגדו [בחשד שבהיותו בכלא הטריד את בת-זוגו באמצעות הטלפון].

5.להורות למשיבה להעביר לעותר את כל קלטות החקירה הסמויה, שהוקלטה במהלך החקירה בעניינו.

בהמשך הדברים מפורטים נימוקי העתירה הפרושים על-פני 30 עמודים צפופי-שורות, ועיקרם האשמות והשגות על הדרך בה התנהלו המשטרה והפרקליטות בעניינו, ופירוט טעויות שנפלו לדעתו בפסקי הדין המרשיעים.

3. ביקשנו את תגובת המדינה לעתירה, וזו טענה בתשובתה כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה. יחד-עם-זאת, הוסיפה המדינה וציינה כי נכונה היא, על דרך העיקרון, למסור לידי העותר חומר חקירה בעניינו, כבקשתו בעתירה, בכפיפות לסייגים שבחוק ובהלכה הפסוקה; אלא שלשם כך יהיה עליו להגיש בקשה מתאימה.

4. קראנו את העתירה ואת התגובה על נספחותיהן, ולאחר כל אלה נראית לנו טענת המדינה כי דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית-המשפט הגבוה לצדק אינו ערכאת ערעור על החלטות ופסקי-דין שניתנו בבית-המשפט העליון ובערכאות שיפוטיות אחרות. טענותיו של העותר מקומן הוא ב"מסלול הפלילי" בו התנהל עניינו עד-כה, ושומה עליו להמשיך ולפעול בדרכי הדיון הפתוחות לפניו בדין הפלילי (השוו: בש"פ 1781/00 אדריאן שוורץ נ' מדינת ישראל; החלטה מיום 4.6.01 שפורסמה בפ"ד נה(4) 293, והחלטה מיום 13.6.04). בהקשר זה, ולמעלה מן הצורך, נעיר כי בטרם ישוב העותר ויפנה לבית-המשפט ראוי לו כי יפנה למדינה - כהצעתה - לקבלת חומר חקירה. אשר לדרישת העותר כי ייסגרו התיקים הפלילים שעניינם הטרדות שהטריד את בת זוגו מבין כותלי הכלא, בין השאר הטרדות מיניות: סוגיה זו אינה קשורה במישרין בהרשעתו של העותר, אף לא נמסר לנו מה היתה התוצאה של חקירת המשטרה בנושא. מכל מקום, לא נמצא לנו נימוק ראוי להתערבות בהחלטות המשטרה והפרקליטות.

5. העתירה נדחית.

היום, ח' בתשרי תשס"ה (23.9.2004).

שופטש ופטתשופטת