הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל נ' רשות השידור ואח'

פסק-דין

1.העותרת עתרה לכך שהמשיבה מס' 1, רשות השידור, תורה על הפסקת תשדיר שירות של המשיבה 2 בטלויזיה. לאחר הגשת העתירה - מבוקשה של העותרת ניתן לה. ועדת ערר של רשות השידור קבעה בהחלטה, לאחר שמיעת העותרת והמשיבה 2, כי לא ניתן להמשיך ולשדר בטלויזיה את התשדיר במתכונתו הנוכחית, מאחר ובניסוחו הנוכחי התשדיר הוא (לדעת הועדה) פרסומת האסורה על פי חוק רשות השידור, תשכ"ה1965-.

2.העותרת באה, איפוא, על סיפוקה. למרות זאת מבקשת היא כי בית משפט זה ידון בעתירתה, ויקבע כי התשדיר אסור גם בשל כך שהוא, לטענתה, תשדיר המעורר פולמוס הפוגע בה.

3.המשיבה 2 מבקשת אף היא לקיים דיון בעתירה. היא חולקת - הן על ההחלטה מיום 15.8.01 והן על דרכי קבלתה.

4.כיוון שהעותרת באה על סיפוקה- - דין העתירה להימחק על הסף. אין נפקא מינה אם צדקה המשיבה 1 בהחלטה אם לאו, או אם ישנם טעמים אחרים המצדיקים אותה. בין העותרת לבין המשיבה 1 לא נותר עוד כל סכסוך לדון בו.

5.אם המשיבה 2 סבורה כי יש לה עילה לתקוף את ההחלטה מיום 15.8.01 בבית משפט זה או בבית משפט אחר - עליה לפנות בהליך מתאים.

6.אין אנו מחווים כל דעה בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. שאלות אלה הפכו תיאורטיות בעתירה זו. אנו מוחקים את העתירה על הסף. בנסיבות הענין לא יהיה צו להוצאות.

ניתן היום, ח' בתשרי התשס"ב (25.9.2001).