נדיה ריבלקו ואח' נ' משרד הפנים ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

1.עותרת 1 (להלן: העותרת) נכנסה לישראל בחודש נובמבר 2005 מתוקף אשרת תייר שניתנה לה, במטרה לבקר את עותרת 2 החיה בישראל. תוקפה של אותה אשרה הוארך מפעם לפעם, עד שבחודש אוגוסט 2006 ביקשה העותרת הארכה נוספת של תוקף האשרה כדי לעבור גיור. לעניין זה טענה כי אמה הנה יהודיה, אולם בהעדר מסמכים להוכיח זאת החליטה לעבור תהליך של גיור, אף שבאורח חייה עד אז נהגה כיהודיה.

בקשתה של העותרת להארכת אשרת השהייה נדחתה, אולם היא הוסיפה לשהות בישראל שלא כדין עד שנעצרה בתאריך 19.10.06. במהלך דיון בפני בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב, הוסכם בין הצדדים כי העותרת תשוחרר תוך הפקדה של ערבות, והיא תעזוב את ישראל ככל שבקשתה שהוגשה לוועדת חריגים לענייני גיור, תידחה. אותה בקשה נדחתה ביום 29.11.06, אולם העותרת לא יצאה מישראל, הואיל ולהשקפתה החלטתה של וועדת החריגים היתה (בלשון המקור) "סתמית, כללית ובלתי מנומקת". אולם גם אז היא לא מיהרה להשיג על ההחלטה בפני בית המשפט, ועשתה זאת רק בחודש מרץ 2007 אולם עתירה זו נמחקה עקב העדר סמכות.

בעתירה שבפנינו מבקשת העותרת כי נורה למשיב 2 לבטל את החלטתו שדחתה את בקשתה של העותרת להתגייר, וכן להורות על הארכת אשרת השהייה שניתנה לה עד לסיומם של הליכי הגיור.

2.אין בידינו להיעתר לאף לא אחד מן הסעדים שנתבקשו. בקשתה של העותרת להתגייר נבחנה לראשונה ביום 21.5.06 על ידי שליח בית הדין, הרב שמעון כהן, שמצא כי העותרת "אינה כנה ורצינית בכוונותיה להתגייר - ללא ידע וסקרנות בסיסית". עניינה של העותרת שב ונבחן בחודש ספטמבר 2009 על ידי הרב יהודה שסיימן, אשר התרשם כי לעותרת "יש חיבור ליהדות", ומנגד התקשה לקבוע כי המניע לגיור הוא הרצון להמיר את דתה או לקנות מעמד בישראל. הרב הוסיף ומצא כי "לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי את ההתנתקות של [העותרת] מן הנצרות".

גם לאחר שעיינו בנימוקי העתירה והאזנו לטיעונו של בא-כוח העותרת, לא מצאנו כי שיקול דעתה של וועדת החריגים לקתה בחסר או אי-סבירות, וככלל, אין בפנינו ולו בדל של ראייה כי הוועדה לא עשתה מלאכתה נאמנה. מעבר לכך, לעותרת אין זכות קנויה להתיר לה לעבור הליכי גיור בישראל. היא מחזיקה באזרחות זרה, וכניסתה לישראל היתה למטרה מוגדרת של ביקור. משתם תוקף האשרה היא הוסיפה לשהות בישראל שלא כדין, וגם כאשר התחייבה לצאת בגדרו של הסכם דיוני בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, היא לא עשתה זאת. העותרת נמנית איפוא על אלה שאינם מקפידים לקיים את חוקיה של המדינה בה הם מבקשים לקנות מעמד, וכאמור לא מצאנו בהסבריה למחדל זה ממש.

אי-לכך, העתירה נדחית.

ניתן היום, כ' בכסלו התש"ע (07.12.09).