יצחק בן נוב נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א ואח'

פסק-דין

השופטת י' וילנר:

1.עניינה של עתירה זו בבקשת העותר כי נורה על ביטולו של צו הריסה מינהלי מיום 14.3.2018, אשר הוצא ביחס לעבודה שבוצעה ללא היתר בניה כדין בדירה המצויה במקרקעין הידועים כגוש 6962 חלקה 41 (להלן: צו ההריסה). לחלופין מבוקש כי נורה על עיכוב ביצועו של צו ההריסה עד שישלים העותר את הליכי הרישוי הנדרשים, וכן כי יינתן צו ביניים המורה על עיכוב ההריסה כאמור עד למתן הכרעה בעתירה. כן מעלה העותר בעתירתו טענות עקרוניות שונות באשר להתנהלותה של המשיבה 1, היא הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בתל אביב.

2.צו ההריסה הוצא, כאמור, ביום 14.3.2018, והעותר הגיש לבית המשפט לעניינים מקומיים בקשה לביטולו, אשר נדחתה בהחלטה מיום 1.11.2018, וכן נדחתה בקשה לעיכוב ביצועה של החלטה זו למשך ששה חודשים (בב"נ 58764-04-18; כב' השופטת ע' יעקובוביץ). ערעור על החלטה זו נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 15.5.2019 (עתפ"ב 6582-03-19; כב' השופטת העמיתה מ' סוקולוב), ובקשת רשות ערעור על פסק הדין האמור נדחתה אף היא בהחלטת בית משפט זה אשר ניתנה ביום 16.6.2019 (רע"פ 3778/19; כב' השופט י' אלרון).

העותר לא אמר נואש ושב והגיש בקשות שונות שעיקרן עיכוב ביצועו של צו ההריסה – הן לערכאות קמא, והן לבית משפט זה – אשר נדחו בזו אחר זו (ראו, בין היתר, השתלשלות ההליכים המתוארת בהחלטת כב' השופט י' אלרון מיום 15.9.2019); מכאן העתירה שלפנינו.

3.דין העתירה להידחות על הסף.

הלכה ידועה היא כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של ערכאות השיפוט השונות, וודאי שאינו מפעיל ביקורת ערעורית על החלטותיו-שלו (ראו: בג"ץ 2080/19 אבולפיה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (1.7.2019); בג"ץ 4580/19 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 2 (7.7.2019); בג"ץ 4589/19 גולדין נ' בית המשפט העליון, פסקה 6 (9.7.2019)). המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים הנדירים המצדיקים חריגה מהלכה זו, ואף לגופם של דברים, לא מצאתי בטענות העותר כל טעם מבורר לשנות מן ההחלטות שניתנו בעניינו.

4.סוף דבר: העתירה נדחית ועמה הבקשה למתן צו ביניים.

העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ה באלול התשע"ט (25.9.2019).