זמיר אגוזי נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

פסק-דין

העתירה מופנית כנגד החלטת המשיבים 3-1 שלא להעמיד לדין את המשיב 5 עקב מספר תלונות וחקירה ענפה שנערכה על ידי משטרת ישראל ביחס לתלונות שהגיש העותר. העתירה פורשת מסכת מורכבת של יחסים בין העותר למשיב 5 כאשר המשיב 5 היה ראש מועצה מקומית והעותר שכיהן כמהנדס הרשות המקומית, פוטר על ידו.

ערר על סגירת תיקי החקירה נבדק בפרקליטות המדינה ונדחה. בעת הדיון סברנו כי רק עניין אחד מבין שורת התלונות מחייב התייחסות והוא נוגע לטיפולו של המשיב 5 בתכנית מקומית ששונתה אף על פי שהתכנית התייחסה למגרש הסמוך לביתו, ולטענת העותר אף זכה המשיב 5 להשבחת ערך ביתו כתוצאה מכך. בנימוקי דחיית הערר צוין כי בעניין זה לא הוחלט על העמדה לדין בגין העבירה של ניגוד עניינים לפי סעיף 47 לחוק התכנון והבניה מטעמים שונים שהעיקרי בהם הוא המסקנה "כי לא ניתן להוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך פלילי כי הנילון ידע שצפויה לצמוח לו טובת הנאה כתוצאה מאישורה של התכנית". איננו נוקטים עמדה לגופה של מסקנה זו, אף כי נראה על פני הדברים לכאורה, כי התנהגותו של המשיב 5 בעניין זה אינה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 47 לחוק התכנון והבניה, או מכל מקום מעוררת קושי.

עם זאת, על פי ההלכה שנפסקה בבית משפט זה אין עניין זה מסוג העניינים שמקים עילה להתערב בשיקולי התביעה בהעמדה לדין.

נוכח עמדתנו זו אף הודיע העותר כי אינו עומד עוד על עתירתו.

אשר על כן העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ו באייר התשס"ט (20.05.2009), בפני

באי-כוח הצדדים.