סאמר מניא ערביד נ' שירות הביטחון הכללי

פסק-דין

1.עתירה שעניינה מניעת מפגש עם עורך דין, מכוח צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (אזור יהודה ושומרון) (מספר 1651), תש"ע-2009. צו מניעת המפגש מסתיים היום בשעה 24:00.

בנוסף, נתבקש בעתירה כי יינתן פירוט מלא לגבי אופן התנהלות החקירה בעניינו של העותר והשיטות שננקטו כנגדו.

2.נקדים ונאמר כי הסיטואציה שבפנינו אינה שגרתית. העותר נעצר ביום 25.9.2019 והועבר לחקירת שב"כ. מאז יום 28.9.2019 מאושפז העותר בבית חולים במצב קשה, כשהוא מורדם ומונשם לסירוגין. בדו"ח הרפואי שהונח בפנינו נכתב, בין היתר, כי העותר התקבל לאשפוז בחשד לאירוע לבבי/קונטוזיה לבבית, וכן אובחנה אי ספיקת כליות חמורה.

כפי שנמסר לנו על ידי המשיב, מניעת המפגש היתה בתוקף מעת מעצרו והוסרה בשל מצבו הרפואי של העותר, ובאותו פרק זמן זכה לביקור של עורך דינו ושל רעייתו.

כיום, בעקבות שיפור מסוים במצבו הרפואי, ומאחר שהעותר חזר לתקשר, הוחלט להשיב על כנה את מניעת המפגש.

3.בהסכמת בא כוח העותר, עיינו בחומר במעמד צד אחד וניהלנו שיג ושיח עם גורמי הביטחון.

נחה דעתנו כי מניעת המפגש אכן חיונית לביטחון האזור, והחומר שהוצג בפנינו מדבר בעד עצמו.

באת כוח העותר טענה כי נמנע מעורכי הדין לתעד את מצבו הגופני של העותר, ולכך עשויה להיות השלכה לגבי טענות עתידיות לגבי אופן החקירה. אך כפי שנמסר לנו, רופא של הצלב האדום בדק את העותר, לצד ובנוסף לבדיקות של הצוות הרפואי בבית החולים, כך שאין חשש לחוסר תיעוד רפואי לגבי העותר.

4.העתירה שלפנינו יוצאת מנקודת הנחה כי העותר היה נתון לעינויים קשים שהביאו למצבו הרפואי הקשה, עד כדי סכנת חיים ממשית. בנושא זה מתנהלת חקירת מבת"ן (מחלקה לבירור תלונות נחקרי שב"כ), ואנו סבורים כי ראוי להימנע מכל מסקנה ואמירה כל עוד לא הסתיימה החקירה.

אשר על כן, אנו דוחים את העתירה.

ניתן היום, ח' בתשרי התש"ף (7.10.2019).