חנה שלומית הר שמש ואח' נ' משרד הפנים ואח'

פסק-דין

השופט א' ריבלין:

העותרים מלינים על-כך כי הממונה על הרישום במשרד הפנים לא נעתר לבקשתם לשנות את כתובת מגוריהם במרשם המתנהל אצל המשיבים. על-פי טענתם, הם העתיקו את מקום מגוריהם לישוב בני עצמון אשר בחבל עזה עוד קודם לחודש מאי השנה. למשיבים נמסר כי עליהם להציג מסמכים על תושבות במקום וחרף העובדה שעשו כן, כך נטען, לא נעתרו המשיבים לבקשתם.

דין העתירה להידחות.

העותרים מציינים בעתירתם כי "רישום נכון, מדוייק ומעודכן של הפרטים במרשם האוכלוסין, אינו רק זכות ו/או רשות, אלא חובה ממש". "רישום נכון" כן. רישום שאינו מדוייק ומעודכן – לא. מסתבר, כי כחודשיים לאחר הגשת הבקשה בה נטען כי העותרים כולם מתגוררים בגוש קטיף, פנה העותר 2 בבקשה ליתן לו היתר זמני לבקר בגוש קטיף. בבקשתו לא טען כי הוא תושב האזור. נהפוך הוא: הוא הסביר כי מטרת הביקור היא מפגש עם התושבים במקום, התייחדות עם זכר החללים, סיור בישובים הפורחים וכניסה לחוף הים. את שטוען הוא היום כי היה כבר אז תושב האזור לא טען בבקשת ההיתר. גם בעיקרי טעון שהגיש חודש קודם לכן בתביעה המתבררת בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע לא ציין את גוש קטיף כמענו.

לא היה אפוא מקום להיעתר לבקשתו של המערער ובדין סורבו על-ידי המשיבים.

העתירה נדחית. העותרים, יחד ולחוד, ישאו בשכר טירחת עורך-הדין המשיבים בסכום של 20,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ה בתמוז התשס"ה (1.8.05).