תמהיל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה

פסק-דין

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 7230/98

בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופט י' טירקל

כבוד השופט מ' אילן

העותרת: תמהיל בע"מ

נ ג ד

המשיבים: 1.

בית הדין הארצי לעבודה

2.בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב

3.אשר בן דוד

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותרת: עו"ד יורם פיי

פ סק-דין

השופט י' טירקל:

1.העותרת היא מפיץ מורשה למכירה ולהתקנה של מזככי מים ביתיים. בין העותרת לבין המשיב מס' 3 (להלן - "המשיב") נעשה "הסכם לקידום מכירות" לפיו היה אמור לשמש מנהל מכירות מטעמה בתקופה מיום 1.1.92 עד יום 31.12.92. ביום 17.9.92 הודיע המשיב לעותרת על סיום ההתקשרות ביניהם וכשבוע ימים לאחר מכן יצא לטיול בחו"ל למשך כחודש ימים.

העותרת הגישה בבית משפט השלום בתל אביב יפו כתב תביעה נגד המשיב בו תבעה לחייבו לפצותה עבור הנזקים שנגרמו לה בשל מעשיו הנזכרים. בהסכמת בעלי הדין העביר בית משפט השלום את התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו. זה דחה את התביעה מן הטעם שלא עלה בידי העותרת להוכיח כי המשיב הפר את ההסכם וכן מן הטעם שלא הוכיחה כי המשיב גרם לה נזקים או השתמש שלא כדין בסודות מסחריים שלה.

2.בית הדין הארצי לעבודה שלפניו ערערה העותרת חזר ודן בטענותיה. כפי שאמר "קביעתו של בית הדין האזורי בדבר חוסר ההתלהבות, הענין, המרץ והתנופה של המשיב בשים לב למהות תפקידו כ'מנהל מכירות', היה בהן כדי ליצור עילה בידי המערערת (העותרת - י' ט') לתביעה לדמי נזק". עם זאת קבע בית הדין הארצי שאין מקום להתערבותו בקביעות העובדתיות ובמסקנות של בית הדין האזורי בנושא הנזקים שתבעה העותרת מן הטעם שלא עלה בידיה להוכיח כי פעילותו של המשיב גרמה לנזקים שלהם טענה.

בעתירתה מבקשת העותרת "לבטל ו/או להשלים" את פסק דינו של בית הדין הארצי ולקבוע כי לאור קביעתו האמורה בדבר העילה היתה העותרת זכאית לקבל מהמשיב פיצויים מוסכמים מראש בסכום של 15,000 ש"ח שנקבעו בהסכם הנזכר. עוד עתרה העותרת לבטל את חיובה בהוצאות המשפט בבית הדין האזורי ובבית הדין הארצי וכן לחייב את המשיב בהוצאות אלה.

3.החלטנו לדחות את העתירה מבלי לבקש את המשיב להשיב עליה.

כפי שעולה מפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה נתן בית הדין את דעתו על טענתה של העותרת בדבר הפיצויים המוסכמים ודחה אותה, אף שלא התייחס לטענה במלים מפורשות ובאופן מיוחד. הדבר משתמע ממסקנתו לפיה אין מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה "בנושא הנזקים אותם ציינה המערערת בכתב התביעה שלה".

כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה; ואפילו יצאה שגגה מלפני בית הדין בענין הפיצויים המוסכמים - וספק אם כך הוא - אין היא בגדר מעוות שדרכו של בית משפט זה לתקנו. בוודאי ובוודאי שאין מקום לדון כאן בפסיקת ההוצאות בבית הדין האזורי לעבודה ובבית הדין הארצי לעבודה, שגם זה ענין שאין דרכו של בית משפט זה להתערב בו ואפילו בשבתו בערעור.

4.העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ח בחשון תשנ"ט (17.11.98).