Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

עו"ד אילן סלע נ' משרד הבריאות ואח'

HCJ 741/18 was decided on 1 July 2018.

The court's decision, in its own words.

העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, לפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות.

3 justices heard the case, and the ruling came on 1 July 2018.

Court
The Supreme Court
Case
HCJ 741/18
Opened
2018
Decided
1 July 2018
Length
2 pages

The panel

  • נ' סולברג
  • ד' ברק-ארז
  • ע' גרוסקופף

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 741/18 עו"ד אילן סלע נ' משרד הבריאות ואח' (1.7.2018)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בג"ץ 741/18

לפני: כבוד השופט נ' סולברג · כבוד השופטת ד' ברק-ארז · כבוד השופט ע' גרוסקופף

העותר: עו"ד אילן סלע

נגד

המשיבים: 1. משרד הבריאות · 2. נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואה · 3. יועץ לנציב קבילות הציבור · עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר: בעצמו

בשם המשיבים: עו"ד יעל מורג יקו-אל

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1.ביום 14.2.2013 הלכה לעולמה אמו של העותר, לאחר אשפוז של מספר ימים בבית החולים בילינסון. ביום 27.3.2017 פנה העותר לנציבות פניות הציבור במשרד הבריאות (להלן: הנציבות), ב'בקשה להקמת ועדת בדיקה בעניין גרימת מוות ברשלנות' של אמו המנוחה. בבקשתו טען העותר, כי מותה של אמו נגרם בשל רשלנותם של בית החולים בילינסון ושל בית האבות שבו שהתה עובר לאשפוזה, ומנה מחדלים ופגמים שונים שנפלו לדבריו בהתנהלותם. למחרת פנה העותר לנציבות בבקשה להפסיק את הטיפול בתלונתו, אולם בהמשך, ביום 4.9.2017, שב העותר וביקש לברר את פנייתו. לאחר קבלת התייחסות מפורטת מטעם בית האבות ומטעם בית החולים השיבה הנציבות לפנייתו של העותר, וקבעה כי לא נמצא בסיס לטענותיו בדבר רשלנות רפואית של בית החולים או בית האבות.

2.מכאן העתירה שלפנינו, בגדרה מבקש העותר "להורות למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יקימו ועדת בדיקה לחקר מותה ברשלנות קיצונית" של אמו המנוחה. לטענת העותר, שורה ארוכה של מחדלים ופגמים נפלו במסגרת הטיפול באמו, בכלל זה מתן פניצילין על אף רישום רגישות לתרופה; אי-ביצוע בדיקת שפעת; זיוף הרשומה הרפואית בדיעבד; הפקרת המנוחה ביממה האחרונה לחייה; וכיוצא באלו מחדלים. לפיכך, טוען העותר, החלטת המשיבים שלא להקים ועדת בדיקה לוקה בחוסר סבירות קיצוני.

3.מנגד טוענים המשיבים, כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה. על הסף – נוכח אי-צירוף צדדים נדרשים לעתירה, דהיינו בית החולים ובית האבות; לגופה – בהעדר עילה להתערבות בהחלטת הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות. לטענת המשיבים, מסקנת הנציבות כי לא היתה רשלנות באופן הטיפול באמו של העותר סבירה ומבוססת היטב. תלונותיו של העותר נתבררו באופן מקיף וממצה, ואין צורך או הצדקה אפוא בבחינה נוספת של נסיבות פטירת המנוחה על דרך של הקמת ועדת בדיקה, דבר הכרוך מטבע הדברים בהקצאת זמן ומשאבים. בהקשר זה מציינים המשיבים את נוהל 'קריטריונים למינוי ועדת בדיקה', הקובע במפורש כי "שיקול הדעת אם להקים ועדה אם לאו נשמר גם במקרים שעומדים בקריטריונים, כשעובדותיו של המקרה ברורות על פניהן, ובלבד שמתקיים בירור המקרה בדרך אחרת וממצאי הבדיקה ומסקנותיה נמסרים לפונה/למטופל כמתחייב".

4.דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות בהחלטת המשיבים. תגובת המשיבים מתייחסת באופן מפורט ומנומק לטענותיו השונות של העותר. איני רואה טעם או צורך להידרש לדברים בהרחבה, אומר אך זאת: הליך בירור תלונותיו של העותר נעשה באופן מקיף, ממצה ומניח את הדעת. טענותיו של העותר להתנהלות רשלנית מצד בית החולים ובית האבות, אין להן על מה לסמוך. משאלו הם פני הדברים, אין עילה לשנות מהחלטת המשיבים שלא להורות על הקמתה של ועדת בדיקה.

5.העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, לפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח בתמוז התשע"ח (1.7.2018).

שופטשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools