שלמה בן שלמה נ' מדינת ישראל - משרד העבודה ואח'

פסק-דין

השופט י' עמית:

1.העותר, שאיננו מיוצג, הגיש עתירתו תחת הכותרת "בקשת רשות עתירה לבג"ץ על נזקים מ-2001 שגרם השר שלמה בן עזרי והמדינה שילמה לקבוצה של 320 מגדלי פרחים שהייתי עמם וזרקו אותי מהקבוצה. לא נידון באף בית משפט שמחוקי תקדים ונזקים בשלום ומחוזי והשופטים טעו ודנו רק על האגרה" (כך במקור – י"ע).

אקדים ואומר כי הגם שקראתי את העתירה על נספחיה, לא עלה בידי להבין את טענות העותר לאשורן. דבריו של העותר אינם סדורים ואינם מובנים. די בטעם זה כדי לדחות את העתירה על הסף, משאינה מגלה עילה להתערבותנו (השוו: בג"ץ 6373/08 שלמה נ' בית נשיא מדינת ישראל (20.7.2008); בג"ץ 7178/97 שלמה נ' היועץ המשפטי לממשלה (9.12.1997); בג"ץ 5715/94 מלכה נ' שירות בתי הסוהר (20.10.1994)).

2.ככל שניתן להבין, דומה כי כוונתו של העותר היא לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט א' ש' שילה) מיום 10.7.2017 בע"ר 62169-01-17. בתביעתו של העותר לערכאות דלמטה נטען כי המדינה חבה לעותר כ-170,000 יורו, לאחר שלא שילמה לו פיצויים כשם ששילמה למגדלי פרחים בעלי תביעות דומות לזו שלו. הליכים אלה, שסופם בהחלטה נשוא העתירה, תמו בשל סוגיות הנוגעות לתשלום האגרה מצד העותר.

העותר פרש בפנינו, באופן בלתי-נהיר כאמור, את השגותיו הרבות באשר לפסק הדין, וביקש לקבל את תביעותיו שנדונו בהליכים דלמטה. בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעות בית המשפט המחוזי, ועל כן לא נוכל להידרש לטענות אלה.

3.סוף דבר, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, י"ב בחשון התשע"ח (1.11.2017).