מוחמד בשאראת נ' מפקד כוחות צה"ל ואח'

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

1.העותר הוא רועה צאן תושב הכפר ח'רבת א-ראס אל-אחמר שבבקעת הירדן. ביום 16.7.2012 נמסר לעותר צו הפסקת עבודה (בב"ח ה' 80/12) ביחס למבנים ארעיים (אוהל ודיר) שבנה במקום. ביום 13.8.2012 התקיים דיון בעניין בפני ועדת המשנה לפיקוח שאליו לא התייצב העותר. לבקשת ב"כ העותר, שקיבל עליו את הייצוג בתיק רק ביום 20.9.2012, ניתנה לו ארכה של 14 ימים להגשת בקשה להיתר בנייה. ביום 23.10.2012 ביקש ב"כ העותר ארכה נוספת של 30 ימים להגשת הבקשה. ביום 24.10.2012 נמסר לעותר צו סופי להפסקת עבודה ולהריסה תוך שלושה ימים.

2.העתירה שלפנינו מכוונת לצו ההריסה האמור. העותר טוען כי ההחלטה בדבר צו ההריסה אינה סבירה, מפלה אותו לרעה, ופוגעת שלא כדין בזכויותיו הקנייניות. העותר טוען כי הוא ביקש להגיש בקשה להיתר בנייה ביחס למבנים שבנה, אך המשיבים סירבו לדון בה משום שהעותר לא הוכיח את בעלותו במקרקעין. לטענתו, יש להסתפק בכך שהוא מחזיק במקרקעין מזה שנים, וקיבל את רשותם של בעלי המקרקעין להגיש את הבקשה להיתר בנייה. עוד טוען העותר כי אם המשיבים חפצים להרוס את המאהל שבו הוא מתגורר, עליהם למצוא לו מקום מגורים חלופי או להכריז על מקום מגוריו כאתר מגורים ארעי בהתאם לצו בדבר אישור הקמה, שימוש חורג ופטור מרישיון לאתרי מגורים ארעיים בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה ושומרון), התשע"ב-2010 (להלן: צו אתרי מגורים ארעיים), כפי שנעשה ביחס לתושבי המאחז מגרון. בנוסף, מבקש העותר כי המשיבים יכינו תכנית מתאר לכפר א-ראס אל-אחמר ויישנו את ייעוד המקרקעין למגורים, ומלין על המדיניות התכנונית הננקטת על-ידי המפקד הצבאי באזור.

3.לטענת המשיבים דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. לדבריהם, העותר אינו חולק על כך שהמבנה נבנה ללא היתר ובניגוד לדין, וכי מעולם לא הוגשה בקשה להיתר בנייה. בנוסף, ממילא לא הגיש העותר כל מסמכים או ראיות המעידים על זכויותיו במקרקעין או על הסכמתם הנטענת של בעלי המקרקעין לבנייה. משלא נקט העותר בהליכים תכנוניים כלשהם, אין להידרש לטענותיו הכלליות ביחס למדיניות התכנון של המפקד הצבאי באזור. המשיבים מוסיפים כי העותר לא פנה למפקד הצבאי בנוגע לסעד החלופי המבוקש על-ידו, שלפיו המשיבים ידאגו למקום מגורים חלופי, או שיכריזו על מקום מגוריו כאתר מגורים ארעי לפי צו אתרי מגורים ארעיים. על אף שניתנה לעותר רשות להגיב על תגובת המשיבים, הוא בחר שלא לעשות כן.

4.דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. כפי שציינו המשיבים, העותר לא הגיש כל בקשה להיתר בנייה, וממילא לא צירף כל מסמכים המוכיחים את טענתו כי החזקתו במקרקעין היא ברשות הבעלים החוקיים. בנסיבות אלה, אין להידרש – בשלב זה וקודם למיצוי הליכים לפני רשויות התכנון – לטענותיו נגד הליכי האכיפה. אין להידרש גם לטענת העותר בדבר תחולת צו אתרי מגורים ארעיים על עניינו, שכן טענה זו הועלתה לראשונה בעתירה, ולא נעשתה פנייה בנדון למשיבים עובר להגשתה. הלכה היא כי מיצוי הליכים בפני הרשות המוסמכת הוא תנאי סף להיזקקות בית משפט זה לעתירות נגד הרשויות המוסמכות (בג"ץ 1947/10 נזאל נ' שר הפנים (לא פורסם, 29.6.2011)). העתירה נדחית אפוא על הסף ללא צו להוצאות.

הצו הארעי יעמוד בעינו לפרק זמן של 30 ימים נוספים כדי לאפשר לעותר לפנות בבקשה חדשה להיתר בנייה. ככל שתוגש בקשה במסגרת פרק הזמן האמור, יעמוד הצו הארעי בעינו עד חלוף 30 ימים ממתן ההחלטה בה (השוו: בג"ץ 7920/10 כעבאנה נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ביו"ש (לא פורסם, 3.12.2012)).

ניתן היום, כ' בכסלו התשע"ג (4.12.2012).