אמנה מוחמד עתאמנה ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח'

פסק-דין

הנשיא א' ברק:

העתירה שבפנינו עניינה בבקשת העותרים כי תוענק לעותר 3 תושבות ואזרחות ישראלית בהליך המדורג של איחוד משפחות.

1.העותרת 1 היא אזרחית ישראלית. העותר 3, יליד שנת 1977, הוא תושב האיזור. השניים נישאו בחודש מרץ 2002. מנישואיהם נולד העותר 2 (יליד 2003) וילדה (ילידת 2006). העותרים פנו למשרד הפנים (ביום 15.8.2004) בבקשה לאיחוד משפחות. בקשתם סורבה בהסתמך על הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: חוק האזרחות). כנגד סירוב זה מופנית העתירה שלפנינו. הדיון בעתירה הותלה עד לאחר שיינתנו פסקי הדין בעניין חוקתיותו של חוק האזרחות (בג"ץ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' שר הפנים ואח' (להלן – פרשת עדאלה)). עם מתן פסק דיננו ב פרשת עדאלה התבקשו בעלי הדין להגיש עמדותיהם העדכניות לעניין העתירה. העותרים טענו כי מתקיימים בעניינם טעמים הומניטריים, המצדיקים אישור הבקשה לאיחוד משפחות.

2.דין העתירה להידחות על הסף. על פי הוראות חוק האזרחות, בתקופת תוקפו של החוק לא יעניק שר הפנים לתושב האזור אזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל, למעט החריגים המנויים בחוק. המקרה נשוא העתירה אינו נמנה עם איזה מחריגים אלה. לאחרונה הוארך תוקפו של החוק בששה חודשים מיום 17.7.2006 (החלטת ממשלה מס' 188 מיום 25.6.2006 והחלטת הכנסת מיום 10.7.2006). החוק הוארך מבלי להכניס שינויים בחוק ומבלי להרחיב את החריגים המנויים בו ל"מקרים הומניטריים". נמצא כי גם היום עניינם של העותרים נופל בגדר האיסור הגורף על קבלת מעמד בישראל, הקבוע בסעיף 2 ל חוק האזרחות.

3.ב פרשת עדאלה פסק בית משפט זה, בהרכב מורחב של אחד-עשר שופטים, בשורה של עתירות נגד חוקתיותו של חוק האזרחות. הדיון נסב, בעיקרו, סביב האיסור הגורף הקבוע בסעיף 2 לחוק על הענקת מעמד חוקי בישראל לתושב האיזור בתקופת תוקפו של החוק. בית המשפט פסק, ברוב דעות, לדחות את העתירות כנגד חוקתיות חוק האזרחות. חוק האזרחות, שתוקפו הוארך בששה חודשים נוספים, עומד איפוא בעינו לעת הזו. יתרה מכך, אף אליבא דשופטי המיעוט ב פרשת עדאלה, שסברו כי חוק האזרחות אינו חוקתי, היה ראוי לאפשר למחוקק שהות לקביעתו של הסדר חלופי. עמדתם של שופטי המיעוט הייתה כי מכיוון שתוקפו של החוק פוקע ב-16.7.2006, ראוי להשהות את הכרזת הבטלות עד למועד זה וכן לאפשר לממשלה ולכנסת לחוקק את חוק האזרחות מחדש בלא שינוי לתקופת זמן מוגבלת שלא תעלה על ששה חודשים (ראו, פרשת עדאלה, פסקה 99 לפסק דיני).

4.מטעמים אלה כולם אין מקום, לעת הזו, להתערב בהחלטת המשיבים בעניינם של העותרים ודין העתירה להידחות על הסף. העותרים יוכלו לשוב ולפנות אל המשיב באם יחול שינוי כלשהו אשר יביא את עניינם אל גדר אחד החריגים המנויים בחוק, או אם יחול שינוי כלשהו בדין שיאפשר בחינה פרטנית של בקשתם.

העתירה נדחית.

ה

השופטת מ' נאור:

אני מסכימה.

ש ופטת

השופט ד' חשין:

אני מסכים.

ש ופט

הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק.

ניתן היום, א' באב התשס"ו (26.07.2006).