מוחמד חלבי נ' בית המשפט המחוזי בבאר שבע ואח'

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

1.בעתירה שלפנינו מבוקש כי נורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא לבטל את החלטתם מיום 18.9.2017 לאפשר למדינה לתקן את כתב האישום נגד העותר. כפי שיבואר להלן, דין העתירה להידחות על הסף.

2.נגד העותר הוגש ביום 4.8.2016 כתב אישום המייחס לו עבירות של חברות בארגון טרור ומגע עם סוכן זר. ביום 5.1.2017 ביקשה המדינה לתקן את כתב האישום ולהוסיף עד תביעה נוסף. ביום 10.1.2017, בטרם ניתנה החלטה בבקשה, הגישה המדינה בקשה שנייה לתיקון כתב האישום. במסגרת תיקון זה ביקשה התביעה להוסיף הוראות חיקוק, להוסיף אישומים וכן להוסיף עדים לרשימת עדי התביעה. ביום 12.1.2017 נערך דיון בבקשה לתיקון כתב האישום ובית המשפט אפשר את תיקון כתב האישום. לאחר תיקון זה המשיך התיק להתנהל והחלו להישמע עדים מטעם התביעה.

3.ברם, ביום 5.6.2017 הגישה התביעה בקשה נוספת לתיקון כתב האישום. במסגרת בקשה זו, התבקש בית המשפט להתיר הוספתם של שלושה עדי תביעה לכתב האישום – שני חוקרי שב"כ ונאשם בתיק אחר. בהמלצת בית המשפט, ויתרו באי-כוחו של העותר על התנגדותם לצירופו של אותו נאשם כעד תביעה וגדר המחלוקת נותרה ביחס לבקשה להוסיף שני חוקרי שב"כ כעדי תביעה. יצוין, כי ביום 14.6.2017, עובר להחלטת בית המשפט בבקשת התביעה לתיקון כתב האישום בשלישית, הגישה ההגנה תשובתה לכתב האישום.

4.לאחר שמיעת הצדדים, החליט בית המשפט לקבל את הבקשה לתיקון כתב האישום. אב"ד סגן הנשיא נ' זלוצ'ובר עמד בהחלטתו על כך שבקשת התביעה לתיקון כתב האישום בשלב זה של ההליך הפלילי היא בעייתית, בין היתר, מכיוון שהתביעה בחרה משיקוליה שלה שלא לחשוף חומר ראיות זה. למרות הביקורת על התנהלות המדינה, בית המשפט קבע כי אינטרס הציבור לאפשר לבית המשפט להגיע לחקר האמת גובר במקרה זה על תקינות ההליך. שני חברי ההרכב הנוספים הצטרפו להחלטת סגן הנשיא.

5.נגד החלטה זו הוגשה העתירה דנא. לאחר העיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.

6.כידוע, המחוקק בחר שלא להקנות זכות להשיג על החלטות ביניים בהליך הפלילי בדרך של ערר או ערעור, למעט במקרים חריגים שנקבעו במפורש בחוק. הדרך להשיג על החלטות אלה היא במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. כפי שנקבע פעמים רבות על ידי בית משפט זה, עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק אינה יכולה לשמש "נתיב חלופי" לתקיפת החלטת ביניים בהליך פלילי לשם עקיפת הכלל השולל ערעור על החלטות ביניים בהליך הפלילי, והיא תידחה על הסף. זאת למעט במקרים נדירים בהם ניתנה ההחלטה בחוסר סמכות או שרירות קיצונית, וכן במקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית או כאשר דחיית העתירה תגרום נזק בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לתקנו במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי (ראו למשל: בג"ץ 398/83 אביטן נ' הרכב שלושה שופטים, פ"ד לז(3) 467 (1983); בג"ץ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683 (1987); בג"ץ 6371/94 דרעי נ' בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מט(1) 133 (1995); בג"ץ 11038/07 בן אריה נ' היועץ המשפטי לממשלה (13.2.2008); בג"ץ 669/15 גריב נ' כבוד השופטת עינת רון (2.2.2015)).

7.המקרה שלפני אינו נופל לגדר המקרים החריגים המצדיקים כי בית המשפט הגבוה לצדק יידרש לעתירה התוקפת החלטת ביניים בהליך הפלילי. שותף אני לעמדת בית המשפט המחוזי באשר לבעייתיות בתיקון כתב האישום בשלב זה של ההליך. אולם, מההחלטה מושא העתירה עולה כי בית המשפט נתן משקל ראוי בהחלטתו לפגיעה הפוטנציאלית בהגנת העותר כתוצאה מתיקון זה.

8.אין להלום גם את טענת העותר לגבי הנזק המשמעותי שייגרם לו כתוצאה מהחלטת בית המשפט להתיר את תיקון כתב האישום. בהחלטה בבקשה לתיקון כתב האישום נקבע כי תישקלנה בחיוב בקשות מטעם ההגנה להחזיר עדים לדוכן העדים ואם לא ניתן יהיה להחזיר מי מהעדים – יתחשב בית המשפט בעובדה זו בעת מתן הכרעת הדין, תוך הענקת משקל ראוי לחובת התביעה. בכך יש כדי לשכך את הפגיעה הפוטנציאלית בעותר כתוצאה מתיקון כתב האישום בשלב זה.

9.סוף דבר: דין העתירה להידחות על הסף. כיוון שלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"א בחשון התשע"ח (31.10.2017).