עיריית בני ברק נ' שר האוצר ואח'

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

עתירה זו של עיריית בני ברק מסבה עצמה על החלטת שר האוצר בעקבות המועצה הארצית לתכנון ובניה למתן צו לפטור לשם העלאת מתח של קו "חוצה גוש דן" של חברת החשמל מ-161 קילוולט ל-400 קילווולט. הפרשה בה מדובר היא רבת שנים ועניינה שדרוג תשתיות חשמל באיזור המרכז, לרבות בסמוך לבני ברק, עד לפתרון שונה של מנהרת תשתית שעליו שוקדים בתכנית. צו שר האוצר הנתקף בעתירה מבוסס על סעיף 266 ה(ב) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, שחוקק בתיקון 101 אשר נכנס לתוקף ב-2014, התאפשר לשם האוצר במקרים חריגים במיזם בעל חשיבות לאומית, לקבוע פטור מהיתר נדרש בתנאים מסוימים.

הטענות שבעתירה עיקרן כי אין מתקיימות דרישות הסעיף, והן מבוססות על ההיסטוריה של הטיפול בנושא שהיא בת למעלה מעשרים שנה ועל אמירות שונות של הגורמים המעורבים במסגרת דיוני המועצה הארצית. מטעם משיבי המדינה נטען, בין השאר, שיהוי, כיון שהעתירה הוגשה בדצמבר 2015, ארבעה חודשים לאחר שנחתם הצו הנתקף ביום 4.8.15, וכן פורט הצורך החיוני שעליו בוסס. מטעם חברת החשמל נטען כי עסקינן בעתירת nimby (not in my back yard). קרי, הכל תומכים בחשיבות הנושא, ובלבד שלא יהא בשכונתם. החברה סבורה כי יש צורך בשדרוג בו עסקינן.

לא שוכנענו כי יש להיעתר לעתירה. בגילוי לב שמענו, גם מפי מ"מ ראש העיר בני ברק, כי יש חשש בשכונת רמת אלחנן הסמוכה למקום מעבר הקו מהשלכותיו הסביבתיות; יצוין כאן כי הגם שישנו תסקיר סביבה אשר הוצג במועצה הארצית בדיון שהעיריה זומנה אליו אך לא התיצבה, לא שמענו, לרבות מן העיריה, כי יש נתונים מדעיים המגלים חשש בריאותי לפיו עוצמת השדה המגנטי לא תעלה בנסיבות העניין. ואולם, גם בגלל השיהוי שאכן היה אך לא רק בשלו, איננו סבורים כי אין מקרה זה מתאים להפעלת סעיף 226ה, מהטעמים עליהם עומדת המדינה.

אכן, אנו מבינים במישור ציבורי כי עיריה מבקשת ליתן ביטוי לחששות תושביה, גם אם אין להם ביסוס, אך הדרך לטפל בכך היא פניה למשרד להגנת הסביבה שנתן היתר קרינה מתאים, שבידו הכלים לבדוק, ושערים אלה לא ננעלו; אך נחזור ונאמר, להפיס לב התושבים החוששים, כי לא הובא בפנינו כל נתון של סיכון.

איננו נעתרים איפוא לעתירה, ולפנים משורת הדין איננו עושים צו להוצאות.

ניתן היום, ב' בחשון התשע"ז (3.11.2016).