From the court's archivePetition to the High Court of Justice
ג'מיל דאווד אלמנאסרה נ' מדינת ישראל
HCJ 8675/04 was decided on 24 October 2004.
The court's decision, in its own words.
מדברים אלה עולה, איפוא, כי משהעותר, תושב ירדן, שוהה באיזור שלא כדין על פי רשיון ביקור שפקע לפני כעשר שנים, ואין בידי המשיב כל בקשה להארכת תוקף רשיון הביקור שלו, וכן אין בידי המשיב בקשה לאיחוד משפחות בעניינו, ועתה גם לא ניתן להגיש בקשות חדשות בענין זה, אין מנוס מדחיית העתירה על הסף, וכך אנו מחליטים.
3 justices heard the case, and the ruling came on 24 October 2004.
- Court
- The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
- Case
- HCJ 8675/04
- Opened
- 2004
- Decided
- 24 October 2004
- Length
- 2 pages
The panel
- אילה פרוקצ'יה
- אדמונד לוי
- מרים נאור
This is how to cite the ruling.
בג"ץ 8675/04 ג'מיל דאווד אלמנאסרה נ' מדינת ישראל (24.10.2004)
The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8675/04
בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה · כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופטת מ' נאור
העותר: ג'מיל דאווד אלמנאסרה
נגד
המשיבה: מדינת ישראל · עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר: עו"ד חוסאם יונס
בשם המשיבה: עו"ד אבי ליכט
פסק-דין
השופטת א' פרוקצ'יה:
1.זוהי עתירה למניעת גירושו של העותר משטחי הרשות הפלשתינית לירדן. כן מבקש העותר כי המשיב יכריע בבקשה לאיחוד משפחות, שעל פי הנטען הוגשה על ידי אשתו.
2.העותר, אזרח ירדני, נכנס לאיזור ביום 23.6.94 על פי רשיון ביקור לתקופה קצרה. תוקף רשיונו פג ביום 21.9.04, והוארך עד ליום 21.10.94. על פי העתירה, נישא העותר לתושבת האיזור, ולבני הזוג שלושה ילדים המתגוררים בכפר בני נעים שבנפת חברון. על פי העתירה, אשת העותר הגישה בקשה לאיחוד משפחות באיזור עבור בעלה בשנת 1999, אך בני הזוג לא קבלו מענה לבקשתם.
3.ביום 7.9.04 נעצר העותר, ולאחר שהתברר כי הוא שוהה באיזור שלא כדין, הוצא נגדו צו גירוש ביום 8.9.04.
4.לאחר פקיעת רשיונו של העותר, אין ראייה כי ניסה להסדיר את מעמדו באיזור. כמו כן, מבדיקה שנערכה עולה כי לא הועברה אל המשיב מהרשות הפלסטינית כל בקשה לאיחוד משפחות הנוגעת לעותר. אישור בקשות לאיחוד משפחות בתחומי האיזור מסור לסמכות הרשות הפלסטינית, בכפוף לאישור מוקדם של ישראל (סעיף 28(11) לתוספת הראשונה לנספח האזרחי להסכם הביניים עם הרשות הפלשתינית (כתבי אמנה 1071, כרך 33, עמ' 215). החל מחודש ספטמבר 2000, עם פרוץ אירועי הלוחמה באיזור, הפסיקה מדינת ישראל לקבל בקשות מסוג זה מהרשות הפלשתינית. מדיניות המשיב הינה להרחיק את השוהים ללא היתר באיזור ולהחזירם למדינת אזרחותם. עניינו של העותר נכנס בגדר מדיניות זו, וכמוהו נדחו עתירות דומות של שוהים בלא היתר באיזור (בג"צ 4297/04 יאסין נ' מנהל אזרחי באיזור יו"ש; בג"צ 6477/04 דאוד נ' מפקד איזור יו"ש; בג"צ 7260/01 קאדר נ' שר הפנים).
5.מדברים אלה עולה, איפוא, כי משהעותר, תושב ירדן, שוהה באיזור שלא כדין על פי רשיון ביקור שפקע לפני כעשר שנים, ואין בידי המשיב כל בקשה להארכת תוקף רשיון הביקור שלו, וכן אין בידי המשיב בקשה לאיחוד משפחות בעניינו, ועתה גם לא ניתן להגיש בקשות חדשות בענין זה, אין מנוס מדחיית העתירה על הסף, וכך אנו מחליטים.
ניתן היום, ט' בחשון תשס"ה (24.10.04).
The court gave these rulings around the same time.
- זאב גפני- פיש נ' דב פישביין ואח'CA 2132/03 · 25 October 2004
- בילל אבו עראר נ' כאיד אבו עראר ואח'CA 9157/03 · 24 October 2004
- נילי חרמון נ' בנימין גולובCA 5869/03 · 24 October 2004
- עמוס וסרמן נ' פנינה רויטמןCA 3939/04 · 24 October 2004
- נעים אבו ריאש ואח' נ' שר הפניםHCJ 8986/04 · 24 October 2004
- מרדכי ברנס נ' מדינת ישראלHCJ 9529/04 · 24 October 2004