Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

אבישי ברעם ואח' נ' מר אריאל שרון - ראש הממשלה והשר לענייני דתות ואח'

HCJ 8679/04 was decided on 10 February 2005.

The court's decision, in its own words.

היום, א' באדר א' תשס"ה (10.2.05).

3 justices heard the case, and the ruling came on 10 February 2005.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 8679/04
Opened
2004
Decided
10 February 2005
Length
2 pages

The panel

  • מישאל חשין
  • אשר גרוניס
  • יהונתן עדיאל

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 8679/04 אבישי ברעם ואח' נ' מר אריאל שרון - ראש הממשלה והשר לענייני דתות ואח' (10.2.2005)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 8679/04

בפני: כבוד השופט מ' חשין · כבוד השופט א' גרוניס · כבוד השופט י' עדיאל

העותרים: 1. אבישי ברעם · 2. סיעת שינוי במועצה המקומית כפר יונה

נגד

המשיבים: 1. מר אריאל שרון - ראש הממשלה והשר לענייני דתות · 2. המועצה המקומית כפר יונה · 3. אפרים דרעי - יו"ר המועצה המקומית, כפר יונה · 4. המועצה הדתית, כפר יונה · 5. שמעון דרעי - יו"ר ומנכ"ל המועצה הדתית, כפר יונה · עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה: א' באדר א' תשס"ה (10.02.05)

בשם העותרים: עו"ד רן אורן

בשם המשיב 1: עו"ד אבי ליכט

בשם המשיבים 3-2: עו"ד יוסף הלחמי, עו"ד עדי קרונפלד

בשם המשיבים 5-4: עו"ד אמנון יצחקניא, עו"ד אילן אמיר

פסק-דין

העתירה שלפנינו נסבה על הקמתה של המועצה הדתית בכפר יונה. שני צירים הם לעתירה וכל אחד מהם דין אחר חל עליו. ציר אחד עניינו בטענת העותרים כי המשיב 5 פסול מכהן כיושב ראש המועצה הדתית בשל קירבת המשפחה שבינו לבין המשיב 3, ראש המועצה המקומית כפר יונה. לעניין זה הסכים בא-כוח העותרים - בעקבות טענותיהם של המשיבים - כי הסמכות להידרש לטענה זו נתונה לבית-המשפט לעניינים מינהליים, כהוראת פריט 4 לתוספת הראשונה שלחוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000. משכך הוא הדין, יש למחוק נושא זה שבעתירה תוך שמירת זכותם של העותרים להעלות טיעוניהם לפני בית-המשפט לעניינים מינהליים.

הציר השני של העתירה נסוב על הוראת סעיף 6(ב2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א-1971 (החוק). לטענת העותרים, לא קיים השר לענייני דתות - ביתר דיוק ראש הממשלה בתפקידו כשר לענייני דתות - את חובתו על-פי סעיף 6(ב2), וחרף אי חידוש הרכבה של המועצה הדתית תוך שישה חודשים מיום בחירתה של מועצת הרשות המקומית (כהוראת סעיף 6(ב1) לחוק), לא מינה צוות בן שני חברים למלא אותם תפקידים שהמועצה הדתית מוסמכת למלאם על-פי החוק.

לטענה זו אחרונה השיבו המשיבים את שהשיבו, ונמצא לנו כי יש טעם רב בטיעוניהם. עיקר הדברים הוא זה, שאותו צוות בן שני חברים אמור למלא חלל הנוצר בשירותי הדת בשל הפחד מן הרִיק בהיעדרה של מועצה דתית. אלא שביני לביני מונתה מועצה דתית ועניינו של אותו צוות הפך להיות נושא-של-עבר. כיום, משהוקמה מועצה דתית, אין עוד משמעות להקמתו של אותו צוות, ועל-כן גם נושא זה אין בו ממש. ואכן, בא-כוח העותרים הודיענו חגיגית כי חוזר הוא בו מטענתו בנושא זה וכי לא עוד יעלה את טענתו גם במקומות אחרים.

סוף דבר: אנו מחליטים לדחות את העתירה כמוסבר לעיל.

אין צו להוצאות.

היום, א' באדר א' תשס"ה (10.2.05).

שופטשופטשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools