Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' שקם ואח'

HCJ 8948/02 was decided on 4 November 2002.

The court's decision, in its own words.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

3 justices heard the case, and the ruling came on 4 November 2002.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 8948/02
Opened
2002
Decided
4 November 2002
Length
3 pages

The panel

  • דורית ביניש
  • אליעזר ריבלין
  • אשר גרוניס

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 8948/02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' שקם ואח' (4.11.2002)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק

בג"ץ 8948/02

בפני: כבוד השופטת ד' ביניש · כבוד השופט א' ריבלין · כבוד השופט א' גרוניס

העותרת: הסתדרות העובדים הכללית החדשה

נגד

המשיבים: 1. שקם · בע"מ · 2. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים · עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותרת: עו"ד עודד קלמרו

בשם המשיבים: עו"ד אפרת בירן

פסק-דין

לפנינו עתירה לביטול פסק הדין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה ביום 25.8.02 בדב"ע 400085/97. פסק הדין של בית הדין הארצי דחה את ערעור העותרת על פסק דינו של בית הדין האזורי, אשר אישר את פיטורי העובדת עדנה וורנר-ריבק (להלן "העובדת"), שעבדה כקניינית בשקם.

בעתירה נטען כי פסק הדין של בית הדין הארצי, כמו גם פסק דינו של בית הדין האיזורי, לוקה בטעות משפטית מהותית המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. מן העובדות שנקבעו על ידי בית הדין האיזורי עולה כי כנגד העובדת הוגשה תלונה בחשד כי פעלה בניגוד להוראות השקם בפעולותיה וקשריה עם ספקי השקם עימם עבדה. בהסכמתה ובהסכמת יו"ר הוועד הארצי, הוקמה וועדת בירור המורכבת מחבר מטעם וועד העובדים וחבר מטעם הנהלת השקם. הוועדה ערכה בירור וקבעה כי אין חשד לקיום עבירות פליליות, אך העובדת פעלה בניגוד להוראות הממונים עליה. כתוצאה מהתנהגות זו איבדה ההנהלה את אמונה בעובדת ולכן, הציעה הוועדה לפטר את העובדת ולשלם לה פיצויי פיטורין. הנהלת השקם אימצה את המלצות הוועדה וביום 4.12.1994 נשלח לעובדת מכתב פיטורין.

הן בית הדין האיזורי לעבודה והן בית הדין הארצי בחנו את טענותיה העובדתיות של העובדת וכן התייחסו לטענתה כי מבקר הפנים של השקם, אשר הגיש את התלונה נגדה, התנכל לה משום שסירבה להיענות לחיזוריו. בפסקי הדין עמדו בתי הדין על אופיו של ההסכם הקיבוצי ועל ההוראות העולות ממנו. בית הדין הארצי קבע כי לא היה פסול בעבודת וועדת הבירור וכי מינויה היה בהסכמת הצדדים ובהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי. בית הדין ציין כי הוועדה ערכה בירור יסודי בטענות הצדדים ומסקנותיה היו מנומקות. באשר לטענת ההטרדה המינית נקבע כי בירור הטענה לא היה בין הסמכויות שנמסרו לוועדת הבירור, ולכן, לא היה עליה לברר תלונה זו. בית הדין הארצי קבע כי בירור התלונה שהוגשה נגד העובדת היה עצמאי ולא היה בו פגם.

העותרת מנסה לשכנענו כי יש בפסק הדין של בית הדין הארצי עילה להתערבותנו. אולם, הלכה היא שבית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה, ויתערב רק מקום בו ישנה טעות משפטית מהותית המצדיקה התערבות (ראו בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ (1) 673; בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נא (2) 63, 88). לא שוכנענו שבמקרה הנדון ישנה טעות המצדיקה התערבות כזו. טענות העותרת זכו לליבון מקיף במסגרת וועדת הבירור הפנימית ובפסקי הדין של בתי הדין. לא נמצא כי קופחו זכויותיה של העובדת והליך הבירור והפיטורין התבצע בהתאם להסכם הקיבוצי החל על יחסי העבודה. בנסיבות אלה לא מצאנו עילה להתערבותנו. במיוחד כך כאשר הנושא הנדון בעתירה מצוי בתחום מומחיותו של בית הדין לעבודה, אשר בית משפט זה אינו נוהג להתערב בו בנקל.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט בחשון התשס"ג (4.11.2002).

שופטתשופטשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools