Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

אלימלך צוברי נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע''מ

HCJ 9182/06 was decided on 17 December 2006.

The court's decision, in its own words.

אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.

3 justices heard the case, and the ruling came on 17 December 2006.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 9182/06
Opened
2006
Decided
17 December 2006
Length
2 pages

The panel

  • אדמונד לוי
  • סלים ג'ובראן
  • דבורה ברלינר

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 9182/06 אלימלך צוברי נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע''מ (17.12.2006)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 9182/06

בפני: כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופט ס' ג'ובראן · כבוד השופטת ד' ברלינר

העותר: אלימלך צוברי

נגד

המשיב: בנק יהב לעובדי המדינה בע''מ · עתירה למתן צו על תנאי

פסק-דין

השופטת ד' ברלינר:

עתירה לביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (להלן: "בית הדין הארצי"), אשר דחה את ערעורו של העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (להלן: "בית הדין האזורי"). זה האחרון דחה את תביעתו של העותר כנגד החלטת מעסיקו, בנק יהב לעובדי מדינה בע"מ (להלן: "המשיב"), לפטרו.

העותר עבד אצל המשיב כעובד קבוע בתפקיד אחראי על התחזוקה, אחראי על צי הרכב ואחראי ארצי על ניקיון ב-14 סניפיו ברחבי הארץ. במהלך שנת 1998 נותר העותר ללא תפקיד, לאור ביצועם של שינויים שונים במבנה המחלקות אשר היו תחת אחריותו כאמור, כגון העברת נושא רכבי הבנק לטיפולו של קצין רכב, העברת נושא אחזקת הסניפים לאחריות מנהלי הסניפים וכן העברת עבודות ההחזקה לידיה של חברת האחזקה האחראית בבניין אליו העתיק המשיב את משכנו בתקופה זו. לאור כישלון הניסיונות לשבצו בתפקידים נוספים, וסירובו להצעת הפרישה המוקדמת אשר הוצעה לו, פוטר העותר ביום 31.1.00.

על החלטת המשיב לפטרו הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי. בתביעתו טען כי פיטוריו נעשו משיקולים זרים ובשל התנכלות יו"ר הנהלת המשיב כלפיו. כן טען כי לא נערך לו שימוע כיאות בעניין פיטוריו.

בפסק דין מנומק ומפורט דחה בית הדין האזורי את טענותיו של העותר אחת לאחת לאחר שקבע כי עדותו של התובע אינה מהימנה עליו. בית הדין קבע כי פיטוריו של העותר נעשו מנימוקים ענייניים ולאחר שנעשו ניסיונות כנים מטעם המשיב למצוא לעותר תפקיד אצלו. כן קבע כי ניתנה לעותר זכות טיעון למעשה בהזדמנויות רבות, וכי לא נפל כל פגם בהליך הפיטורים.

על פסק דינו של בית הדין האזורי ערער כאמור העותר אל בית הדין הארצי לעבודה כשהוא מלין על קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי וערעורו נדחה. בית הדין הארצי קבע כי בית הדין האזורי בחן היטב את חומר הראיות ובהסתמך עליו קבע קביעות עובדתיות אשר אין טעם משפטי להתערב בהן.

על פסק דין זה משיג העותר בעתירתו זו, כשהוא חוזר על טענותיו דלעיל.

דין העתירה להידחות על הסף. בגדר מושכלות יסוד ההלכה היא כי בית משפט זה לא יתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה אלא במקרים חריגים בהם נפלה בו טעות משפטית מהותית שהצדק דורש לתקנה (ר' בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1), 673). בעתירתו לא השכיל העותר להצביע על טעות משפטית כלשהי בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שתצדיק התערבותו של בית משפט זה. טענותיו רובן ככולן עובדתיות, הן נידונו בפירוט רב בבית הדין האזורי אשר בחן את חומר הראיות לעומק, וקבע ממצאים עובדתיים ומסקנות משפטיות המבוססים היטב.

אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, כ"ו בכסלו התשס"ז (17.12.06).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools