Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

חברת עמרם אזולאי 1999 בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'

HCJ 9523/02 was decided on 17 May 2004.

The court's decision, in its own words.

לפיכך אנו מוחקים את העתירה. אחרי עיון בדבר הגענו למסקנה כי לאור נסיבותיה המיוחדות של הפרשה אין לחייב את המשיבים מס' 1 ו-2 בהוצאותיהן של יתר בעלות הדין.

3 justices heard the case, and the ruling came on 17 May 2004.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 9523/02
Opened
2002
Decided
17 May 2004
Length
2 pages

The panel

  • יעקב טירקל
  • אדמונד לוי
  • סלים ג'ובראן

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 9523/02 חברת עמרם אזולאי 1999 בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח' (17.5.2004)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 9523/02

בפני: כבוד השופט י' טירקל · כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותרת: חברת עמרם אזולאי 1999 בע"מ

נגד

המשיבים: 1. מינהל מקרקעי ישראל · 2. מנהל מינהל מקרקעי ישראל · 3. הסתדרות הכללית של העובדים בא"י · 4. חברת נכסי הסתדרות נדל"ן בע"מ · עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותרת: עו"ד אהוד גינדס

בשם המשיבים מס' 1 ו-2: עו"ד אורית קורן

בשם המשיבות מס' 3 ו-4: עו"ד דרור חטר-ישי

פסק-דין

בעתירתה בקשה העותרת כי המשיבים מס' 1 ו-2 יאשרו את העברת הזכויות במקרקעין נשוא העתירה (להלן – "המקרקעין") מההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל (מועצת פועלי פתח תקוה) על שמה של העותרת, כנגד תשלום סכום ששיעורו 51% מעליית שוויים של המקרקעין כפי שייקבע בשומה (בקיזוז מחצית היטל ההשבחה), וכנגד הפקדת ערבות בנקאית להשלמת סכום ששיעורו 66% מעליית שווים של המקרקעין כפי שייקבע בשומה (בקיזוז מחצית היטל ההשבחה) להבטחת כל תשלום נוסף אשר תידרש העותרת לשלם למשיב מס' 2 בעתיד.

ביום 26.11.03 ניתן צו על-תנאי כעתירת העותרת. המשיבים מס' 1 ו-2, בהודעתם מיום 28.1.04, הסכימו להצעתה של העותרת, כפי שפורטה בעתירתה, כאמור לעיל. מכיוון שכך הסכימה העותרת, בהודעתה מיום 13.4.04, למחוק את העתירה בתנאי שיפסקו לזכותה הוצאות. גם משיבות מס' 3 ו-4 הסכימו למחיקת העתירה כאמור ואף הן ביקשו לחייב את המשיבים מס' 1 ו-2 בהוצאותיהן.

לפיכך אנו מוחקים את העתירה. אחרי עיון בדבר הגענו למסקנה כי לאור נסיבותיה המיוחדות של הפרשה אין לחייב את המשיבים מס' 1 ו-2 בהוצאותיהן של יתר בעלות הדין.

ניתן היום, כ"ו באייר תשס"ד (17.5.04).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools