Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

סעדיה נגר נ' היועץ המשפטי ואח'

HCJ 9582/11 was decided on 25 December 2011.

The court's decision, in its own words.

ג. עיינתי במכתבה המפורט של עו"ד אדרי (סגנית בכירה א' לפרקליט המדינה וממונה בתחום עררים) בו נומקה דחיית הערר על ההחלטה לסגור את תיק החקירה. ההחלטה מנומקת כדבעי, והמכתב מפרט הן מדוע מעשיה של אשת העותר, הגם שאכן היו פסולים, אינם באותה דרגת חומרה של מעשיו שלו, והן את הרקע הנטען למעשיה. אכן, המכתב אינו נדרש מפורשות לשאלת השויון בין בני הזוג, ואולם אציין כי עיון בכתב האישום שהוגש כנגד העותר - אשר לא צורף לעתירה (וראו בג"צ 421/86 אשכנזי נ' שר התחבורה, פ"ד מא(1) 409) - מלמד, כי המעשים המיוחסים אינם באותם "סדר גודל": הן מבחינת חומרתם, הן מבחינת תוצאתם, והן מבחינת משכם, גם אם אין להלמם מכל וכל. על כל פנים, ברי כי אין מדובר באותם מקרים חריגים בהם תישקל התערבות בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה. על כן, כאמור, איננו נעתרים לעתירה.

3 justices heard the case, and the ruling came on 25 December 2011.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 9582/11
Opened
2011
Decided
25 December 2011
Length
2 pages

The panel

  • א' רובינשטיין
  • ס' ג'ובראן
  • י' עמית

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 9582/11 סעדיה נגר נ' היועץ המשפטי ואח' (25.12.2011)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ 9582/11

לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין · כבוד השופט ס' ג'ובראן · כבוד השופט י' עמית

העותר: סעדיה נגר

נגד

המשיבים: 1. היועץ המשפטי · 2. נגר רינה · עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר: עו"ד אשר חן

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. נגד העותר מתנהל הליך פלילי בבית משפט השלום בפתח תקוה, במסגרתו מיוחסים לו שמונה אישומים של תקיפת אשתו בשנים 2009-2006; ובכלל אלה בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים. בעתירה שלפנינו תוקף העותר את החלטת המשיב 1 שלא להגיש כתב אישום נגד אשתו (המשיבה 2), אשר כנטען הודתה בחקירתה בתקיפתו במקרה אחד, ובאיומים עליו במקרה אחר. הטענות בעתירה מתייחסות הן לאי סבירותה של ההחלטה שלא להגיש כתב אישום לגופה - נוכח חומר הראיות וחומרת המעשים, אשר גם המשיב 1 הכתירם "מעשים פסולים"; והן לפגיעה בעקרון השויון ובכללי הצדק, הנובעת מהעמדתו של העותר לדין בגין תקיפת אשתו שעה שאינה מואשמת בתקיפתו.

ב. ואולם, לאחר העיון אין בידינו להיעתר למבוקש. "בית משפט זה חזר ושנה, כי מידת ההתערבות השיפוטית בהחלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין העמדה לדין הינה מצומצמת ביותר" (בג"צ 11221/05 נאסר נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם) - השופט גרוניס; בג"ץ 2913/03 ג'ורבאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בג"ץ 4657/01 כרסנטי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)). כידוע:

"על השאלה אם קיים'עניין לציבור' בהגשת אישום פלילי עשויות להיות דעות שונות לאנשים שונים. ההכרעה היא של היועץ המשפטי לממשלה. בית-משפט זה מפקח על החלטות היועץ המשפטי לממשלה, אך אין הוא מחליף את שיקולו של היועץ בשיקולו שלו" (בג"צ 5883/93 יהלום נ' המפקח הכללי (לא פורסם) פסקה 7 - המשנה לנשיא, כתארו אז, ברק).

ג. עיינתי במכתבה המפורט של עו"ד אדרי (סגנית בכירה א' לפרקליט המדינה וממונה בתחום עררים) בו נומקה דחיית הערר על ההחלטה לסגור את תיק החקירה. ההחלטה מנומקת כדבעי, והמכתב מפרט הן מדוע מעשיה של אשת העותר, הגם שאכן היו פסולים, אינם באותה דרגת חומרה של מעשיו שלו, והן את הרקע הנטען למעשיה. אכן, המכתב אינו נדרש מפורשות לשאלת השויון בין בני הזוג, ואולם אציין כי עיון בכתב האישום שהוגש כנגד העותר - אשר לא צורף לעתירה (וראו בג"צ 421/86 אשכנזי נ' שר התחבורה, פ"ד מא(1) 409) - מלמד, כי המעשים המיוחסים אינם באותם "סדר גודל": הן מבחינת חומרתם, הן מבחינת תוצאתם, והן מבחינת משכם, גם אם אין להלמם מכל וכל. על כל פנים, ברי כי אין מדובר באותם מקרים חריגים בהם תישקל התערבות בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה. על כן, כאמור, איננו נעתרים לעתירה.

ניתן היום כ"ט בכסלו תשע"ב (25.12.11)

שופטשופטשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools