Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

באסם אבו רמילה ואח' נ' עיריית ירושלים

HCJ 9630/04 was decided on 18 November 2004.

The court's decision, in its own words.

העתירה נדחית על הסף.

3 justices heard the case, and the ruling came on 18 November 2004.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 9630/04
Opened
2004
Decided
18 November 2004
Length
2 pages

The panel

  • דורית ביניש
  • מרים נאור
  • יהונתן עדיאל

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 9630/04 באסם אבו רמילה ואח' נ' עיריית ירושלים (18.11.2004)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 9630/04 - א'

בפני: כבוד השופטת ד' ביניש · כבוד השופטת מ' נאור · כבוד השופט י' עדיאל

העותרים: באסם אבו רמילה ואח'

נגד

המשיבה: עיריית ירושלים · עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם העותרים: עו"ד קאזם כיואן

פסק-דין

השופט י' עדיאל:

1.עניינה של עתירה זו בטענת העותרים כי חוק עזר לירושלים (סלילת רחובות), תשל"ה-1975 וחוק עזר לירושלים (תיעול), תש"ם-1980 נחקקו בחריגה מסמכות וכי יש לבטלם.

2.העותרים, תושבי שכונת בית חנינה החדשה שבמזרח ירושלים, הם בעליהם של נכסים הגובלים ברחובות בהם ביצעה המשיבה, עיריית ירושלים, עבודות פיתוח. במועד מסויים קיבלו כמה מהעותרים דרישה מאת המשיבה לתשלום היטל בגין סלילת רחובות והתקנת תיעול בשכונתם. לטענת העותרים, אותה דרישה לתשלום הוקפאה באמצע שנת 2003, לאחר שנציגי השכונה נפגשו עם חבר מועצת המשיבה, אשר מסר להם כי גביית התשלומים תוקפא ואף תבוטל. חרף זאת, בחודש אפריל או מאי 2004 קיבלו העותרים "התראה לפני תביעה משפטית" בגין אי תשלום היטל "עבודות פיתוח". כעבור זמן, הגישה המשיבה תובענה בסדר דין מקוצר נגד העותרים לתשלום ההיטל. העותרים מציינים כי ניתנה להם ארכה להגשת בקשות רשות להתגונן עד ליום 31.10.04.

3.בעתירתם לפנינו טוענים העותרים, בין היתר, כי המשיבה פעלה בחוסר סמכות עת חייבה אותם בהיטל סלילת רחובות. לטענתם, אין חקיקה ראשית המסמיכה את המשיבה לגבות מהם כספים. מוסיפים הם, כי על-פי כותרתו של חוק עזר לירושלים (סלילת רחובות), תשל"ה-1975, נחקק החוק מכוח סעיף 250 לפקודת העיריות, על אף שבסעיף זה אין כל הסמכה להטיל על בעל נכס היטל או אגרה כלשהם. עוד טוענים העותרים, כי העבודות שביצעה המשיבה לא מומנו מכספיה אלא מכספו של גורם חיצוני, ועל כן גביית ההיטל נועדה אך להעשיר את קופת המשיבה. כמו כן סבורים העותרים כי שיטת החישוב החשבונאית הנוהגת אצל המשיבה בחישוב ההיטלים איננה עדכנית, וכי חובם למשיבה התיישן, כך שלא ניתן עוד לגבותו.

4.דין העתירה להידחות על הסף. כאמור, נגד העותרים מתנהלת תובענה בסדר דין מקוצר בבית משפט השלום בירושלים שעניינה בהיטל עליו הם מלינים בעתירה שלפנינו. טענות העותרים רובן ככולן, לרבות הטענות בדבר חריגת חוק העזר מגדר הסמכות שהוענקה למשיבה על-פי החוק המסמיך (פקודת העיריות), יכול וראוי שתתבררנה במסגרת ההליך המתנהל נגדם.

משנמצא כי לעותרים עומד סעד חלופי, אין מקום להביא את המחלוקות שבינם לבין המשיבה לפתחו של בית משפט זה.

העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, ה' בכסלו תשס"ה (18.11.2004).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools