באסם אבו רמילה ואח' נ' עיריית ירושלים

פסק-דין

השופט י' עדיאל:

1.עניינה של עתירה זו בטענת העותרים כי חוק עזר לירושלים (סלילת רחובות), תשל"ה-1975 וחוק עזר לירושלים (תיעול), תש"ם-1980 נחקקו בחריגה מסמכות וכי יש לבטלם.

2.העותרים, תושבי שכונת בית חנינה החדשה שבמזרח ירושלים, הם בעליהם של נכסים הגובלים ברחובות בהם ביצעה המשיבה, עיריית ירושלים, עבודות פיתוח. במועד מסויים קיבלו כמה מהעותרים דרישה מאת המשיבה לתשלום היטל בגין סלילת רחובות והתקנת תיעול בשכונתם. לטענת העותרים, אותה דרישה לתשלום הוקפאה באמצע שנת 2003, לאחר שנציגי השכונה נפגשו עם חבר מועצת המשיבה, אשר מסר להם כי גביית התשלומים תוקפא ואף תבוטל. חרף זאת, בחודש אפריל או מאי 2004 קיבלו העותרים "התראה לפני תביעה משפטית" בגין אי תשלום היטל "עבודות פיתוח". כעבור זמן, הגישה המשיבה תובענה בסדר דין מקוצר נגד העותרים לתשלום ההיטל. העותרים מציינים כי ניתנה להם ארכה להגשת בקשות רשות להתגונן עד ליום 31.10.04.

3.בעתירתם לפנינו טוענים העותרים, בין היתר, כי המשיבה פעלה בחוסר סמכות עת חייבה אותם בהיטל סלילת רחובות. לטענתם, אין חקיקה ראשית המסמיכה את המשיבה לגבות מהם כספים. מוסיפים הם, כי על-פי כותרתו של חוק עזר לירושלים (סלילת רחובות), תשל"ה-1975, נחקק החוק מכוח סעיף 250 לפקודת העיריות, על אף שבסעיף זה אין כל הסמכה להטיל על בעל נכס היטל או אגרה כלשהם. עוד טוענים העותרים, כי העבודות שביצעה המשיבה לא מומנו מכספיה אלא מכספו של גורם חיצוני, ועל כן גביית ההיטל נועדה אך להעשיר את קופת המשיבה. כמו כן סבורים העותרים כי שיטת החישוב החשבונאית הנוהגת אצל המשיבה בחישוב ההיטלים איננה עדכנית, וכי חובם למשיבה התיישן, כך שלא ניתן עוד לגבותו.

4.דין העתירה להידחות על הסף. כאמור, נגד העותרים מתנהלת תובענה בסדר דין מקוצר בבית משפט השלום בירושלים שעניינה בהיטל עליו הם מלינים בעתירה שלפנינו. טענות העותרים רובן ככולן, לרבות הטענות בדבר חריגת חוק העזר מגדר הסמכות שהוענקה למשיבה על-פי החוק המסמיך (פקודת העיריות), יכול וראוי שתתבררנה במסגרת ההליך המתנהל נגדם.

משנמצא כי לעותרים עומד סעד חלופי, אין מקום להביא את המחלוקות שבינם לבין המשיבה לפתחו של בית משפט זה.

העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, ה' בכסלו תשס"ה (18.11.2004).