עזבון ויקטור חיים שאער ז"ל באמצעות מנהל העזבון מר אברהם שער ואח' נ' עיריית חולון

פסק-דין

השופט י' עדיאל:

1.לפנינו עתירה בה הסעד המבוקש הוא כי נורה למשיבה להפקיד בידי רשויות מס רכוש כתב ערבות בנקאית, במקום הערבות הבנקאית על סך כמיליון ש"ח שמסרו העותרים לידי רשויות המס.

2.בשנת 1973 הפקיעה המשיבה, עיריית חולון (להלן - העירייה), חלקות מקרקעין אשר היו בבעלות העותרים. בשנת 1975 נחתמו בין הצדדים הסכמי הקצאה לפיהם, חלף תשלום פיצויים לעותרים בגין ההפקעה, תקצה להם העירייה בעתיד שטחי קרקע שאליהם יוצמדו זכויות בניה. כן נקבע בהסכמים כי עד לרישום השטחים על שם העותרים, תשא העירייה בכל המיסים, ההיטלים והאגרות החלים על הקרקע. רק בחודש אפריל 2001 נחתם שטר המכר בנוגע להקצאת חלקה לעותרים, אולם גם בכך, ועד היום, טרם הסתיימה הפרשה. על פי המתואר בעתירה, נמנעה העירייה מהמצאת האישורים הנדרשים לשם ביצוע רישום החלקה על שם העותרים בפנקסי המקרקעין, במשך זמן רב. משלא נענו פניות העותרים, פנו ביום 8.11.01 בהמרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. עובר לישיבת קדם המשפט הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של פסק דין, בה התחייבה העירייה להסדיר את נושא האישורים באופן מיידי. העירייה לא מילאה התחייבותה זו, ולאחר פניות נוספות אשר לא העלו דבר, פנו העותרים בשנית, ביום 13.11.02, לבית המשפט המחוזי בתל אביב בהמרצת פתיחה נוספת. במסגרת הליך זה ביקשו העותרים שימונה כונס נכסים על זכויות העירייה בחלקה נשוא הדיונים, לשם ביצוע הפעולות הנדרשות לרישום בעלותם של העותרים בחלקה. כונס נכסים אכן מונה, אך גם פניותיו אל העירייה הושבו ריקם.

3.במקביל, פנו העותרים ביום 16.7.03 בעתירה לבית משפט זה, בעניין הימנעותה של המשיבה מסילוק מס הרכוש החל על החלקה. במסגרת העתירה, גובש הסדר בין העותרים לבין נציגי מס רכוש, לפיו יפקידו העותרים בידי מס רכוש כתב ערבות בנקאית, מבלי להודות בחבות מצדם, וכנגד הערבות יומצאו להם האישורים הנדרשים. הוסכם, כי כתב הערבות הבנקאית יושב לידי העותרים, אם יופקד כתב ערבות חלופי על ידי גורם אחר. לאחר גיבושו של ההסדר, ולאחר שמסרו העותרים לידי רשויות מס רכוש כתב ערבות בנקאית על סך 984,280 ש"ח ביום 16.3.04, נמחקה העתירה.

4.ביום 11.5.04 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בבקשה למתן הוראות שהגיש כונס הנכסים. הצדדים הגיעו להסכמה, אשר קיבלה תוקף של החלטה, כי העירייה תמציא לרשויות מס רכוש ערבות בנקאית חלף ערבותם של המשיבים, עד ליום 14.7.04. העירייה לא עשתה כן, וביום 21.7.04 פנו העותרים לבית המשפט המחוזי בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. ביום 23.8.04 שבו העותרים ופנו בבקשה לקיום דיון דחוף בבקשה. ביום 8.9.04 הגישו העותרים לנשיא בית המשפט המחוזי בקשה להורות על קיום דיון דחוף בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. ביום 27.9.04 התקבלה החלטתו כי "יש להגיש בקשה לשחזור התיק העיקרי, ולאחר מכן לשחזרו". לאחר מכן, ככל הנראה, הוגשה העתירה שלפנינו.

5.העותרים טוענים, כי במעשים המתוארים לעיל, הפרה העירייה את חובתה כרשות מינהלית להפעיל את סמכותה, לנהוג בסבירות, ביעילות ובהגינות, ולכבד זכויות יסוד מוגנות, בכללן זכות הקניין. העותרים מוסיפים כי מעבר לנזקים המשמעותיים שגרמה להם העירייה בפרשה זו, נגרמים להם נזקים נוספים מכך שזה מספר חודשים מופקד בידי רשויות מס רכוש כתב ערבות בנקאית מטעמם. עוד טוענים העותרים, כי הסנקציות הקבועות בפקודת ביזיון בית המשפט, כגון קנס ומאסר, אינן אפקטיביות דיין, ככל שמדובר בהפעלתן נגד רשות ציבורית, להבדיל מהפעלתן נגד כיסו וחירותו של אזרח פרטי.

6.דין העתירה להידחות על הסף. בלא לחוות דעתנו לעניין הטענות בדבר הפרת חובותיה של העירייה, סבורים אנו כי לרשות העותרים עומד סעד חלופי שטרם מוצה, הוא ההליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט. שהרי, מדובר בהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי, שבידיו גם הכלים לאכוף אותה. בנסיבות אלה איננו רואים מקום לכך שבית משפט זה יפעיל סמכותו כדי לאכוף את החלטתו של בית המשפט המחוזי. נראה שגם העותרים סברו כך. עובדה היא שהם הגישו בקשה לביזיון בית המשפט לבית המשפט המחוזי, ולא ברור מדוע זנחו בקשה זו.

העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, ה' בכסלו תשס"ה (18.11.04).