דוד מילשטיין, עו"ד נ' ועד מחוז תל-אביב - לשכת עורכי הדין

פסק-דין

השופט י' עדיאל:

1.לפנינו עתירה למתן צו על תנאי אשר יורה למשיב לבטל לחלוטין את כל ההליכים נגד העותר, וכן בקשה לעיכוב ביצוע העונש שהושת על העותר בפסק-דין של בית המשפט העליון.

2.העותר, עורך דין במקצועו, הועמד לדין משמעתי לפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין. היה זה בעטיין של מספר קובלנות שהגיש נגדו המשיב, הוא הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב, בגין שש פרשיות שונות. בית הדין המשמעתי של הלשכה בתל אביב הרשיע את העותר בכל עבירות המשמעת שיוחסו לו. בית הדין המשמעתי הארצי אישר את ההרשעות, אך הקל בחלק מהעונשים שנגזרו על העותר. הן העותר והן המשיב הגישו ערעורים לבית המשפט העליון על פסקי דינו של בית הדין המשמעתי הארצי.

3.בית המשפט העליון (המשנה לנשיא א' מצא והשופטים ע' ארבל וס' ג'ובראן) נתן שני פסקי-דין בערעורים האמורים: פסק הדין האחד, ניתן ביום 8.9.04 ובו נדחו שניים מהערעורים. בהחלטה המצורפת לפסק-דין זה עוכב ביצוע העונש, כך שתחילת ריצוי ההשעיה שנגזרה עליו תהא ביום 1.11.04. פסק הדין השני ניתן ביום 20.9.04, והכריע ביתר הערעורים. בפסק-דין זה נדחו ערעוריו של העותר, בעוד שערעורי המשיב לעניין קולת העונשים שנגזרו על העותר התקבלו. בפסק-דין זה נגזרו על העותר העונשים הבאים: השעיה בפועל למשך חמש שנים שתרוצה מיום 1.11.04, במצטבר לכל עונש השעיה אחר שנגזר על העותר בפסק-דין שהפך חלוט לפני מועד פסק הדין בערעור; שתי שנות השעיה על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים, שמניינן מתום תקופת ההשעיה בפועל, לא יעבור העותר עבירת משמעת נוספת מבין העבירות שבהן הורשע בפרשיות הנוכחיות; עונשי הקנסות והחיובים בהוצאות שהוטלו על העותר או אושרו בפסקי דינו של בית הדין המשמעתי הארצי נותרו על כנם.

4.בעתירה זו מבקש העותר לבטל את פסקי הדין שניתנו בעניינו, על דרך של עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. בד בבד עם הגשת העתירה, הגיש העותר אף בקשה לעיכוב ביצוע. ימים ספורים קודם לכן, הגיש העותר בקשה לדיון נוסף בפסקי הדין שניתנו על ידי בית המשפט העליון וכן ביקש להאריך את המועד להגשתה. בקשה אחרונה זו (להארכת המועד להגשת העתירה לדיון נוסף) נדחתה ביום 31.10.04 (על ידי כבוד הרשם י' מרזל). עם זאת, העותר מבקש לראות בנימוקים המפורטים בבקשתו לקיום דיון נוסף כחלק מעתירתו. עיקר טענותיו של העותר הן אלו: הליכי הקובלנה שנפתחו נגדו ננקטו בחוסר סמכות; הדיונים בעניינו בבתי הדין המשמעתיים של המשיב נערכו בהעדר קוורום מחייב, בניגוד לכללי הצדק הטבעי, וההחלטות ניתנו בלא הנמקה; בא כוח המשיב הגיש, במסגרת הדיון בהרשעותיו הקודמות של העותר, הרשעות התלויות ועומדות בערעור לפני בית הדין המשמעתי הארצי, וכן ציין תלונות נוספות שהוגשו נגד העותר, אף שאלו טרם נענו על ידי האחרון. כן טוען העותר כי כל הערכאות שדנו בעניינו, לרבות בית המשפט העליון, לא ייחסו משקל לעובדות שונות, אותן הוא מפרט בעתירתו, המפחיתות לטעמו מחומרת מעשיו. בשל כל אלה, סבור העותר כי כל ההליכים בהם נדון עניינו בטלים מעיקרם.

5.דין העתירה להידחות על הסף. טענותיו של העותר אותן הזכרנו לעיל, מקומן בערכאות שדנו בעניינו - בתי הדין המשמעתיים (האזורי והארצי) של לשכת עורכי הדין ובית המשפט העליון שדן בערעורים שהגיש העותר. אין העותר יכול לשוב ולהביא טענות כנגד ההליכים שהתקיימו בפני כל הערכאות המוסמכות, לפני בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. שהרי, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בית המשפט העליון, גם לא כערכאה לעריכת מקצה שיפורים להליכי הערעור שנקט העותר אשר הסתיימו במתן פסקי דין.

התוצאה היא שהעתירה נדחית על הסף. ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע עונשו של העותר.

ניתן היום, כ' בחשון תשס"ה (04.11.04).