Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

טאג'יר אנרגט נ' משרד הפנים ואח'

HCJ 987/11 was decided on 7 February 2011.

The court's decision, in its own words.

כיצד יכול העותר לצפות, כי נדון בעניינו שעה שאין בפנינו לא בקשה לקבלת מעמד, ולא החלטה בבקשה? אם העותר חפץ שעניינו יידון באופן הראוי, עליו להתכבד ולהגיש בקשות מתאימות למשרד הפנים, אשר חזקה עליו שידון בהן כדבעי ויחליט כאשר יחליט - ובמידת הצורך ניתן יהיה להעמיד את החלטותיו לביקורת שיפוטית. בשולי הדברים אוסיף, כי ככל שמדובר בבקשה לפי חוק הכניסה לישראל, מסורה הסמכות לדון בעניינה לבית המשפט לעניינים מינהליים (בג"צ 2677/07 בלן נ' משרד הפנים (לא פורסם)). סוף דבר, איננו נעתרים לעתירה וממילא לבקשה לצו ביניים.

3 justices heard the case, and the ruling came on 7 February 2011.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 987/11
Opened
2011
Decided
7 February 2011
Length
2 pages

The panel

  • א' פרוקצ'יה
  • א' רובינשטיין
  • ס' ג'ובראן

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 987/11 טאג'יר אנרגט נ' משרד הפנים ואח' (7.2.2011)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ 987/11

בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה · כבוד השופט א' רובינשטיין · כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותר: טאג'יר אנרגט

נגד

המשיבים: 1. משרד הפנים · 2. שר הפנים · 3. משטרת ההגירה · עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים

בשם העותר: עו"ד משה שאול

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. העותר נכנס לישראל, במועד שאינו מפורט בעתירה, באשרת תייר שהוארכה לאחרונה עד ליום 7.2.2011 (להשלכות הגשת עתירה הלוקה בחוסר פירוט ראו בג"צ 5498/03 מקמל נ' שר הביטחון, פ"ד נז(6) 97; בג"ץ 1439/08 ניצולת הקרטל בע''מ נ' פקיד השומה (לא פורסם)). כעת טוען העותר למעמד מכוח חוק השבות ולחלופין לרישיון לישיבת קבע "מכוח איחוד משפחות היות ואחיו קיבל רישיון ישיבת קבע". ביסוד העתירה החלטת המשיבים, אשר כנטען נמסרה בעל פה "לפיה לא התקבלה בקשתו של העותר לקבלת אזרחות מכוח חוק השבות".

ב. אין בידינו להיעתר לעתירה. לעתירה לא צורף עותק מבקשה שהגיש העותר למשיבים לפי חוק השבות, תש"י - 1950 או לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. אף לא נמסרו פרטים קונקרטיים לגבי מועד ומקום הגשתן של בקשות כאמור; לגבי מועד ההחלטה אשר נטען כי ניתנה בעל פה; או לפשר מועד הגשת העתירה (יום אחד בלבד לפני פקיעת האשרה הקיימת), שעה שמצילום דרכונו של העותר עולה כי הוא נמצא בישראל למצער מחודש אוגוסט 2010. למעשה אף לא נטען, כי ההחלטה בעל פה התייחסה לבקשה לפי חוק הכניסה לישראל. דומה איפוא, כי העותר לא מיצה את ההליכים אל מול גורמי המשיבים (ככל שאכן פתח בהם), ובנסיבות אלה (אפילו נתעלם מעניין חוסר הפירוט והשיהוי) אין בידינו להיעתר לעתירה:

"העותר טוען אומנם בעתירתו הנוכחית, כי ניסה להסדיר את מעמדו בארץ, אך לא מביא כל ביסוס לטענה זו. בעתירה לא מפורט כיצד ומתי ניסה העותר להסדיר את מעמדו מול רשות כלשהי מרשויות המדינה, ואין כל זכר לכך שהעותר פנה כלל לרשויות לשם טיפול בעניינו. מהעתירה עולה, אם כן, כי העותר לא מיצה את ההליכים מול הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים לפני שפנה לבית משפט זה..." (בג"צ 10478/04 זפרידי נ' משרד הפנים (לא פורסם)).

כיצד יכול העותר לצפות, כי נדון בעניינו שעה שאין בפנינו לא בקשה לקבלת מעמד, ולא החלטה בבקשה? אם העותר חפץ שעניינו יידון באופן הראוי, עליו להתכבד ולהגיש בקשות מתאימות למשרד הפנים, אשר חזקה עליו שידון בהן כדבעי ויחליט כאשר יחליט - ובמידת הצורך ניתן יהיה להעמיד את החלטותיו לביקורת שיפוטית. בשולי הדברים אוסיף, כי ככל שמדובר בבקשה לפי חוק הכניסה לישראל, מסורה הסמכות לדון בעניינה לבית המשפט לעניינים מינהליים (בג"צ 2677/07 בלן נ' משרד הפנים (לא פורסם)). סוף דבר, איננו נעתרים לעתירה וממילא לבקשה לצו ביניים.

ניתן היום ג' באדר א' תשע"א (7.2.2011).

שופטתשופטשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools