Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

GOMEZ NALBA נ' מדינת ישראל - משרד הפנים

HCJ 988/11 was decided on 7 February 2011.

The court's decision, in its own words.

כפי שנאמר בעתירה עצמה, כלפי החלטת משרד הפנים הוגשה (כבר ביום 6.1.2011) עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים מרכז (עת"מ 11935-01-11). עיון ביומן בית המשפט מעלה, כי לעת הזאת קבועה העתירה לדיון ליום 15.2.2011 (בפני השופטת מרוז). לא היה מקום איפוא להגיש את העתירה שלפנינו; העותרת אף לא ניסתה להסביר מדוע היה מקום להגשתה. תמוהה אף יותר היא הבקשה לצו ביניים, וכן הבקשה "להורות לבתי המשפט המחוזיים... לתת צווי ביניים" - שעה שביום 6.1.2011 נתן בית המשפט לעניינים מינהליים (השופט יעקב) החלטה, לפיה "עד להחלטה אחרת לא יורחק העותר מן הארץ". כל זאת מבלי להיכנס לגופן של הטענות בדבר הזכאות למקלט מדיני, אשר נטענו ללא כל פירוט או ביסוס; וללא התייחסות לנימוקי החלטתו של משרד הפנים. ובטרם חתימה, לא למותר לציין כי באשר לעובדי סיעוד נהג המחוקק רוח ליברלית של הארכת רשיונות ישיבה (ראו סעיף 3א(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952). סוף דבר, אין בידינו להיעתר לעתירה.

3 justices heard the case, and the ruling came on 7 February 2011.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 988/11
Opened
2011
Decided
7 February 2011
Length
2 pages

The panel

  • א' פרוקצ'יה
  • א' רובינשטיין
  • ס' ג'ובראן

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 988/11 GOMEZ NALBA נ' מדינת ישראל - משרד הפנים (7.2.2011)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ 988/11

בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה · כבוד השופט א' רובינשטיין · כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותרת: GOMEZ NALBA

נגד

המשיבה: מדינת ישראל - משרד הפנים · עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים

בשם העותרת: עו"ד דניאל וגנר

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

העותרת (אזרחית פיליפינית) נכנסה לישראל בהיתר במועד שלא צוין בעתירה כדי לעסוק בסיעוד (להשלכות הגשת עתירה הלוקה בחוסר פירוט קיצוני ראו בג"צ 5498/03 מקמל נ' שר הביטחון, פ"ד נז(6) 97). בהמשך הגישה העותרת בקשה למקלט מדיני, ונדחתה על ידי משרד הפנים בהחלטה מנומקת (ביום 4.1.2011; להלן החלטת משרד הפנים). בעתירה הוצגו שלל טענות כלפי יחסה של מדינת ישראל לעובדי סיעוד זרים, בעניין נוהל שכותרתו "טיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל" (אשר בניגוד לנטען, לא צורף לעתירה) ובעניינה של העותרת בפרט. ואולם, בנסיבות לא היה מקום להגשת העתירה ואין להיעתר לה.

כפי שנאמר בעתירה עצמה, כלפי החלטת משרד הפנים הוגשה (כבר ביום 6.1.2011) עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים מרכז (עת"מ 11935-01-11). עיון ביומן בית המשפט מעלה, כי לעת הזאת קבועה העתירה לדיון ליום 15.2.2011 (בפני השופטת מרוז). לא היה מקום איפוא להגיש את העתירה שלפנינו; העותרת אף לא ניסתה להסביר מדוע היה מקום להגשתה. תמוהה אף יותר היא הבקשה לצו ביניים, וכן הבקשה "להורות לבתי המשפט המחוזיים... לתת צווי ביניים" - שעה שביום 6.1.2011 נתן בית המשפט לעניינים מינהליים (השופט יעקב) החלטה, לפיה "עד להחלטה אחרת לא יורחק העותר מן הארץ". כל זאת מבלי להיכנס לגופן של הטענות בדבר הזכאות למקלט מדיני, אשר נטענו ללא כל פירוט או ביסוס; וללא התייחסות לנימוקי החלטתו של משרד הפנים. ובטרם חתימה, לא למותר לציין כי באשר לעובדי סיעוד נהג המחוקק רוח ליברלית של הארכת רשיונות ישיבה (ראו סעיף 3א(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952). סוף דבר, אין בידינו להיעתר לעתירה.

ניתן היום ג' באדר א' תשע"א (7.2.2011).

שופטתשופטשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools